מה נתניהו מתכנן? החשד מאחורי מינויו של גדעון סער לשר הפנים | אבי בניהו

• ישראל חייבת לחזור ולדבר עם היהודים בארה"ב באופן עמוק ורחב, עם הדמוקרטים (שדי הוחרמו) ועם הרפובליקנים (שדי הוזנחו ברוח נתניהו). היא צריכה לעשות זאת באופן מיידי, שיטתי ובכל הערוצים האפשריים, עם שר מומחה לנושא, מקצועי ואחראי.

• ממשלת ישראל הבאה צריכה שלא לכלול גורמים קיצוניים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שעושים למדינה נזק עצום בארה"ב.

• ישראל צריכה להציב בשגרירויות ובקונסוליות ברחבי ארה"ב את השליחים המקצועיים והמתאימים ביותר ולא את הפוליטיים והמקורבים. נציגות בארה"ב איננה פיצוי פוליטי, אלא משימה חשובה, בעיקר של הסברה ודיפלומטיה.

• ממשלה ישראלית עם שר או שניים ערבים ישראלים תסייע ותבהיר שפניה של ישראל לא לגזענות, אלא לשילוב כלל אזרחיה.

• השתלטות מהירה ומיגור של הפשיעה הלאומנית ומעשי הטרור היהודיים של נערי גבעות ואחרים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.

• גיבוש והצגה של חזון ישראלי למזרח התיכון, לעזה וליהודה ושומרון. חזון שיהפוך לתוכנית שתשוּוק בארה"ב ובמדינות האזור ותציג את מדינת ישראל כנאבקת באופן חסר פשרות נגד איומים על ביטחונה מצד אחד, וחותרת להסכמים מדיניים אם יתאפשרו מן הצד האחר. זו תהיה הפעם הראשונה שבה תציג ישראל לעולם תוכנית משלה, מדורגת וזהירה.

• טיפול רגיש, מיומן ורב-שנתי בנושא הפחתת הסיוע הביטחוני הכספי ואיתור חלופות לסיוע ביטחוני בערוצים אחרים.

• חיזוק הפעילות ההסברתית ברחבי ארה"ב – בקמפוסים, בממשל, בבתי הנבחרים ובתקשורת – באמצעות תקציב ייעודי שחלקו יושג על ידי תרומות ברחבי העולם היהודי.

• הגברת פעילות ההסברה מול הקהל הלטיני, שהופך לגדול ומשפיע, הן ישירות בארה"ב והן באמצעות פעילות במדינות אמריקה הלטינית.

• התנהלות אחראית, ערכית ומושכלת של הממשלה החדשה בישראל, חיזוק הקשר עם מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית ומדינות הסכמי אברהם וחידוש ועידה שנתית אזורית למזרח התיכון, שתתכנס אחת לשנה, בכל פעם במדינה אחרת, ובמסגרתה יחולקו ידע, תובנות ולקחים, ויוצגו יעדים להמשך בתחומי טכנולוגיה, ביטחון, מודיעין, מאבק בטרור, קיימות, אנרגיה ועוד.

וזאת לזכור, אין לישראל בת ברית נאמנה וטובה כעת יותר מארה"ב. היא יכולה לוותר עלינו בנקל, לנו אסור להיות אלו שמוותרים. צריך להשקיע בזוגיות הזו.

7. שמונה ימים עשיתי עם בתי תמר ועם נכדתי אלמה בת ה-7 בניו יורק, וזה היה עבורי כיף גדול. למדתי כמה דברים והריני לשתף:
• רוב גדול של מסעדות KFC שהכרתי אותן מקרוב, נעלמו מהנוף במידטאון ניו יורק. מספרים לי על טרנד של בריאות, אבל פיצריות לא חסר.

• אתה הולך ברחובות עם ילדה בת 7, וריח החשיש והמריחואנה נשאף לתוכך בכל פינה. יש שנהנים מכך ויש שסובלים.

• בניו יורק, לפחות במרכזה, אין כמעט הומלסים.