לא איראן ולא חיזבאללה: האיום שמדאיג את אייל זמיר מגיע מבפנים | אבי בניהו

מלבד הלחימה, הרמטכ"ל יצא למאבק על דמותו, חוסנו המוסרי וערכיו של צה״ל בניסיון להחזירו לפקודות ולנהלים. תתפלאו, מרכז הליכוד יכול לתרום לביטחון המדינה. במו ידינו הותרנו את עצמנו ללא "מבוגרים אחראים"

אבל אלו מתלווים לצעדים נוספים שנועדו לרצות בייס פוליטי, כמו הימנעות מהוצאת צווים מנהליים לפורעי חוק יהודים בשטחים, אי-הסכמה לחתום על צו בעניינה של ח"כ טלי גוטליב לבקשת היועצת המשפטית לממשלה, סגירת גלי צה"ל ועוד. כל אלה מצביעים על כך שהפריימריז בליכוד, כשהם כוללים את שר הביטחון, עלולים להיות איום אסטרטגי על הביטחון.

לכן באה הצעתי הכנה, והיא באה ממקום טוב: מפלגת הליכוד צריכה לפטור את הנושא בתפקיד שר הביטחון מפריימריז, ולשריין עבורו מקום בחמישייה הראשונה – ובכך לאפשר לו להתמקד בביטחון, לא לאבד את משאב הזמן בנסיעות לחתונות, בר מצוות ופתיחת חנויות של חברי מרכז, ולבצע מינויים בהתאם להתאמה ולשיקול הביטחוני בלבד. החלטה שכזו תהיה תרומה אדירה של מרכז הליכוד לביטחון ישראל.

4. אחד הדברים הנוראיים שחוללנו לעצמנו במו ידינו בחברה ובמדינה הוא ניפוץ של כל האוטוריטות שהיו כאן – של מי שכיהנו בתפקידי "המבוגרים האחראים", של אלו שאוזנינו היו כרויות להקשיב לדבריהם ולקבלם כמעט כדברי אלוהים חיים, שסמכנו עליהם, שהאמנו להם, שכמעט לא ערערנו על מעמדם וסמכותם. כל אלה אינם עוד איתנו. השבוע בדרכים חשבתי אם נותר כאן אחד כזה שלא מסומן, לא מקוטלג, לא פסול, לא חשוד. לצערי (ולצערכם), לא מצאתי.

לא נשיא המדינה, שמושמץ ומוכפש באופן חסר תקדים, הן מימין והן משמאל, באופן שפוגע במוסד הנשיאות לעתיד. לא ראש הממשלה, שהוא גם נאשם בבית המשפט. לא הרמטכ"ל, שנצבע כאן לחלופין כ"קפלניסט" או כ"סמרטוט רצפה של שרה נתניהו". לא נשיא בית המשפט העליון ויתר השופטים, שהימין הפוליטי ומכונת הרעל שבנה עושים בהם שפטים. לא היועצת המשפטית לממשלה. לא מפכ"ל המשטרה. לא ראש המוסד ולא ראש השב"כ. לא הרבנים הראשיים. אף אחד. נותרנו יתומים בעניין הזה. כולם נצבעו, כולם חשודים, כולם פסולים – והכל מעשי ידי אדם ובכוונת מכוון.

אפשר לייחס זאת לנתניהו, להתקפותיו משולחות הרסן על המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט העליון, התקשורת, השירות הציבורי ("הדיפ סטייט", כלשונו). ואפשר לייחס זאת לרשתות החברתיות ולתרומתן השלילית, או לישראל שפולגה ושוסעה בעבודה קשה מלמעלה. את זה צריך לתקן.

אני זוכר שבימיו הראשונים כראש הממשלה, לקח עצמו נפתלי בנט ועלה ללשכתה של נשיאת בית המשפט העליון, וביטא בצעד הזה את עליונות שלטון החוק במדינת חוק. יהיה צריך לשחזר את זה עם מערכת המשפט, הפרקליטות, הצבא, המשטרה, השירות הציבורי והתקשורת, עם תיקונים היכן שצריך. ללא זה, מרה תהא אחריתנו.

5. זוהי קריאה פומבית קצרה למפקדי וחברי רא"ל (במיל') גבי אשכנזי. קום מכורסת הטלוויזיה ומכורסת המנהלים, קח הפוגה ממנעמי החיים הפרטיים, עלה שוב על מדי ב' אזרחיים, קח טורייה ליד, והצטרף לעשייה הלאומית המתבקשת בתחום שאתה הכי טוב בו: השיקום. הפעם של המדינה. בשביל הנכדים.

6. עדיין מוקדם מדי לסכם את המפה הפוליטית, שכן יהיו עוד מצטרפים, יהיו עוד רשימות ועוד מיזוגים והתפתחויות, אבל דבר אחד ברור: במהלך האיחוד בין בנט ליאיר לפיד נקבע, לעת הזאת לפחות, שבנט הוא ראש הגוש, ואם יצטרפו אליו גדי איזנקוט ונוספים – הסיכוי להחליף ממשלה גבוה מתמיד.

המיזוג והותרת המקום השני במפלגת ביחד פתוח – נועדו ללחוץ על איזנקוט להצטרף, אבל הוא איננו ממהר. הוא מודע למשמעות המסר שהוא מעביר כשחקן חדש יחסית בזירה, עם השם "ישר!". הוא מודע לאהדה האישית אליו, ומהיכרותי איתו, הוא מתנהל על פי הערכת מצב רצופה, ויעשה את הדבר הנכון בזמן הנכון, באופן שישרת בעיניו את התכלית האסטרטגית שלו ושל שותפיו העתידיים. הדבר המתבקש הוא שבתוך פרק זמן קצר, החלופה השלטונית שמציב גוש המתנגדים לממשלת נתניהו תקבל צורה של גוף עם ראש, זרועות, שיניים ולב.

אבל בינתיים, את כל השחקנים בגוש צריכה להטריד סוגיית טוהר הבחירות. פוליטיקאים שפרצו בראש "כוחותיהם" לבסיס שדה תימן, ובהמשך לכלא נווה צדק של צה"ל, כשהרמטכ"ל מפציר במשטרה להגיע ולהתערב – מסוגלים לכל.

לכן טוב עשה בנט כשמינה את ניצב (בדימוס) עמי אשד כקצין טוהר הבחירות במטהו. יש במינוי הזה גם צורך ממשי נוכח "מפת האיומים" וגם מסר חד וברור. בצנרת נרשמו או יירשמו כמה מפלגות שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה נמוך, אבל הן יקבלו נציגות בקלפיות כדי להבטיח בחירות טהורות.

מפת האיומים, על פי מומחים, רחבה: החל כמובן מפייק ניוז ובינה מלאכותית, דרך הרתעת אוכלוסיות מיוחדות מהגעה להצבעה מראש או באזורי הקלפי, הונאות וזיופים, תקיפות סייבר, "איבוד" קלפיות בדרך – ועד תקלות בספירה, ערעורים ואי-כיבוד התוצאות. מה יכול לפטור אותנו מרוב אלה – אחוזי הצבעה גבוהים, נחישות מצביעים, הכנה מנטלית מפני "האיומים", ובעיקר תוצאה ברורה. כן, כמו בהונגריה.

7. פיצה האט התנחלה לי השבוע עמוק בלב, עם פרסום החלטתה האנושית והחריגה של מנכ"לית החברה בישראל עידית בכר, ולפיה החברה (כל עוד היא קיימת) תמשיך לשלם את שכרו של ימנו בנימין זלקה ז"ל, שנרצח באכזריות רבה על ידי רוצחים קטינים ומיומנים, ואף תקים קרן סיוע למשפחתו.

פיצה האט התנחלה לי בלב, ומן הראוי שתתנחל גם אצלכם. עכשיו, כשרגליי יישאוני אל הסניפים שלהם, אני צריך לוודא שהפיצה לא תתנחל לי גם בבטן. אני אזמין שם סלט – ואתם תזמינו פיצה. תודה לכם שם. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.