הסיבה לכך ברורה: משה כחלון חייב לחזור לפוליטיקה בישראל
אם יורה טראמפ על מלחמה, ישראל תהיה משולבת בה וכנראה במידה כזו או אחרת גם חיזבאללה והחות'ים – וזו תהיה חצי מלחמת עולם שלישית במאפיינים שלא הכרנו. האיראנים הם אכן אמוציונליים, אבל גם רציונליים
1
בלילה שקדם לכתיבת שורות אלו, נדדה שנתי. ניסיתי להעריך לכמה ימי שהות אורז שר החוץ גדעון סער את מזוודתו בצאתו לפסגת "מועצת השלום" של הנשיא טראמפ בוושינגטון. האם לארבעה עד חמישה ימים, או ליתר ביטחון לשלושה עד ארבעה שבועות, למקרה שייסגרו כאן השמיים ואין יוצא ואין בא. שאלתי את עצמי אם שר החוץ יודע משהו, והתשובה שנתתי לעצמי היא: לא. לא סער, לא בנימין נתניהו ולא אף אחד אחר. גם לא מי שנראים יודעים וממתיקי סוד.
מה שכן, ביממה האחרונה חלף "איום השלום" שריחף כאן ובעולם מעל תעשיות הביטחון הצבאיות וברוני המלחמה, ופינה מקומו לרוחות מלחמה ולהיערכות לתקיפה מעבר לפינה. במציאות הזו אני ממליץ למשפחתי, לחבריי ולכם לנהל חיי שגרה עם מודעות ומוכנות. לא לשנות תוכניות, אבל להיות קשובים להנחיות צה"ל ופיקוד העורף. אנחנו כבר יודעים איך עושים את זה ומתורגלים בכך.
טראמפ הוא שיחליט, אף שמבחינה מסוימת, עבור נתניהו – שכבר מצוי בעיצומו של קמפיין פוליטי – תקיפה באיראן בימי חג הפורים היא מסר מנצח של הכאת שושן המודרנית על ידי מרדכי והצלת כל היהודים. וישנה בסיפור גם אסתר המלכה, לא ניתן יהיה להסתיר את חלקה. אבל טראמפ הוא איש פחות צפוי, שמחכה מצד אחד לפרס נובל לשלום (ספק אם יסתפק בפרס ישראל) והוא איש עסקים שאוהב דילים. מנגד, הוא ראש מעצמת־על בעולם חד־קוטבי שלא יכול להרשות לעצמו שקווים אדומים שהוא מציב יהפכו לוורודים, ואחר כך לוורדרדים ולבנים, עד שייעלמו.
הנשיא יצטרך או להגיע להסכם טוב (שכנראה הולך ומתרחק) או לתקוף בעוצמה. כאן נכנס שיקול העיתוי של חודש הרמדאן והשותפות המוסלמיות של טראמפ (ושלנו) במזרח התיכון ובמפרץ. ייתכן שהוא ינסה להתחשב גם בהן. מעצמה יכולה לעשות מה שהיא רוצה ומתי שתחליט. בזה כוחה.
ויש גם תרחיש שלפיו איראן תפעיל מכת מנע מקדימה נגד ישראל באמצעות מטחי טילים בליסטיים על העורף. אני בספק, למרות "החשבון הפתוח". האיראנים הם אכן אמוציונליים, אבל גם רציונליים. אם יורה טראמפ על מלחמה, ישראל תהיה משולבת בה וכנראה במידה כזו או אחרת גם חיזבאללה והחות'ים – וזו תהיה חצי מלחמת עולם שלישית במאפיינים שלא הכרנו.
מבחינתה של ישראל העניין די ברור: עם האמריקאים או בלעדיהם, נצטרך להגדיר היטב את צורכי הביטחון שלנו עם חומרת האיום המתחדש, ולפעול על פי שיקול דעתנו. רצוי בתיאום מלא, ואם לא – אז חלקי או בלעדיו. נעבור גם את זה.
2
ובינתיים, מפקד מחוז ירושלים החדש שמינה בן גביר כדי ש"יממש את מדיניות השר", מרחיב את לוח הזמנים לעליית יהודים להר הבית בחודש הרמדאן. תמיד אחשוד בבן גביר שאיזה "שומר חומות" קטן או גדול משרת אותו ואת סיסמאות המשילות שלו, שפושטת רגל מקצה הארץ ועד קציה תחת המשמרת שלו. ובנימין נתניהו? צופה, מקשיב ולא מתערב. הם נתנו לו שלטון, והוא נותן להם לעשות ככל העולה על רוחם.
3
כחלון נקלע למצב מביך כיו"ר חברה למימון, וחטאו לא נבע מתוך מודעות פלילית חלילה, אלא בתום לב. הלקח שלו צריך להיות שהוא עשה טעות שלקח על עצמו את התפקיד הזה ללא רקע בנקאי או פיננסי ראוי. הצורך ברפורמה מתואמת והדרגתית במערכת המשפט בולטת גם במקרה כחלון ודומים לו, שבו לוקח למדינה ארבע שנים כדי לחקור ולהכריע באירוע פשוט יחסית, ובינתיים נגרם עינוי דין ארוך ולא ראוי לאיש ציבור ובכלל.
בפני כחלון ארבע אפשרויות אישיות: הראשונה – לוותר על החיים הפוליטיים ולעשות לביתו בעזרת כישוריו, קשריו וניסיונו; השנייה – להשתריין בליכוד, ביתו המקורי (נתניהו ישמח לשדרג את הרשימה); השלישית – לחבור לבני גנץ (הייתה תוכנית כזו), שם יוכל להוביל אולי את כחול לבן עם רשימה ראויה אל מעל לאחוז החסימה, או לכל שותף פוליטי אפשרי אחר; אפשרות רביעית – להקים מחדש את "כולנו" תחת הסיסמה "כולנו – יותר מאי פעם", מפלגה שתתמקד לא בחוץ ובביטחון, אלא בנושא שיקום החברה, יוקר המחיה, דיור, משרתי המילואים ובעיקר בחיבור חלקי העם, והיא עשויה לשמש לשון מאזניים ולהגיע להישג לא מבוטל. ימים יגידו.
4
מעבר לכל עניין צבאי, מודיעיני או מבצעי, הפעולות הללו של צה"ל עם החברה הישראלית ולמענה היו לי לכבוד גדול כשהייתי דוברו של צה"ל, מצאתי עצמי לא אחת נחנק ומזיל דמעות. יותר מ־1,000 חיילות וחיילים של "גדולים במדים" עברו את השירות או משרתים בו. הם היו מוכנים "למות" כדי להתגייס, והם התשובה הישראלית הראויה לרבבות הבריאים והחסונים הזועקים ושרים "נמות ולא נתגייס".
לא אחת למדתי מקרוב את הקושי בשירות שכזה, עם השינוע והקיום וההאכלה והמעטפת הרפואית, וצה"ל ומפקדיו עושים זאת באהבה ובמסירות. ו"גדולים במדים" – רק כשתראו את החיוך על פניהם כשהם על מדים וכשתיחשפו לעוצמת המוטיבציה שלהם, תבינו – וגם אז לא בטוח. מצדיע להם.
5
40 אלף בוגרים עברו משנת 2008 ועד היום בתוכנית קמ"ח, הפועלת בתשעה סניפים ועם השקעות של 700 מיליון שקל בפעילות לאורך השנים. אברהמי מספר לי על מגוון תוכניות שמפעילה העמותה, על פעולות העצמה והשמה בשוק העבודה בתחומים שונים ומתקדמים, ועל ליווי הבוגרים עד לשלב של יציבות וביטחון תעסוקתי. לאחרונה אף הקימו את בית הספר החרדי הראשון לבעלי עסקים.
הקרן פועלת עם שותפים בממשלה, בג'וינט ובעולם היהודי. היא מעניקה מלגות ומעודדת השכלה גבוהה, לרבות ברפואה. לצד שילוב החרדים בצה"ל – הכנסתם לשוק העבודה, ללימודים אקדמיים ולהכשרות היא אינטרס לאומי מובהק, ועל כל אלה יבורכו אברהמי וכל העושים במלאכה. גם קמח וגם תורה.
6
בהחלטה הזו, שמרגשת אותי מאוד, יש הרבה מעבר לנראה: זוהי החלטה להתגבר על פערים, למצות את המשותף הענק למכפיל כוח ולמודל לחיקוי. את השותפות הזו ראינו בשדה הקרב, בשיקום, בבתי העלמין הצבאיים, בכיכר החטופים ובמאבק לשוויון בנטל. זה ייתכן, וזה אפשרי, וזה חיוני ומודל לחברה הישראלית כולה.
מגיעה הערכה גדולה למובילי התהליך, למזכ"לית הקיבוץ הדתי ד"ר שרה עברון ולמזכיר התנועה הקיבוצית ליאור שמחה. הם והנהגות התנועות הוכיחו כי הן אפשר.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
0 תגובות