אמריקה החדשה: דונלד טראמפ דוהר לסדר עולמי חדש, כוחני ובוטה יותר | אבי בניהו

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מוביל לעולם דו-קוטבי, נתניהו נערך בעוצמה לבחירות בשני צירים, החיבור הפוליטי שיכול לנצח, התיקון הנדרש לסל של ברקת ועל פודקאסט שהוא כמו תרופה לנשמה

אבי בניהו
1. מעבר לכל דמיון מתממש לנגד עינינו חזון האינטרנציונל הסוציאליסטי בהמנון הפועלים "עולם ישן עד יסוד נחריבה", וזה מתבצע דווקא על ידי הקוטב השני הקפיטליסטי, המערבי, או ליתר דיוק – על ידי נשיא ארצות הברית של אמריקה דונלד טראמפ. ארה"ב במתכונתה החדשה מעודדת את העולם לסדר עולמי חדש, ופועלת ליצירת שינויים טקטוניים בתרבות פוליטית, בהתנהלות כוחנית, ביד קלה על השימוש בכוח צבאי ובקבורת חמור של "הפוליטיקלי קורקט". זה מתחיל ברמה העולמית וגולש לעברנו במזרח התיכון, בקצב ובעוצמה מעוררי תדהמה, בהלה, קשיי הסתגלות ואולי קצת תקווה.
נתחיל בשאלת השאלות: האם ארה"ב עודנה הדמוקרטיה הגדולה והחזקה בעולם? התשובה לכך מורכבת וכבר לא חד־משמעית, וייתכן שאפילו ישראל – הנאבקת על מידת הדמוקרטיה שלה – כבר מובילה (זמנית) על פני המעצמה, שהופכת לקיצונית, בוטה ושונה מזו המוכרת.
דבר אחד ברור: הנשיא טראמפ מחזיר את העולם למציאות גיאופוליטית של "עולם חד־קוטבי" באופן מובהק, המונהג על ידי מעצמת־על אחת, עם כל הכבוד לסין ולרוסיה. יש בעולם כעת מלך אחד שמפעיל מכסים ועוצמה כלכלית מצד אחד, ועוצמה צבאית מצד שני – באיראן, בוונצואלה, בקרוב בגרינלנד, וכך הלאה. השאיפות גדולות, וגם קובה על הכוונת.
במהלך הצבאי (המרשים, יש לומר) של חטיפתו והבאתו למשפט בניו יורק של הרודן ניקולס מדורו ורעייתו, הציג טראמפ לעולם נחישות, יכולת והרתעה של מנהיגים ומדינות. האם בצעד זה הוא נותן לגיטימציה למדינות אחרות לנהוג כך? כנראה שכן. האם יעזו? לא בטוח, אבל זהו מהלך חריג ומסוכן, שיכול לספק "אור ירוק" לפלישה של סין לטאיוואן, לפלישת רוסיה לעוד חלקים באוקראינה, ואולי גם "טעימות" אצלנו באזור.
למזרח התיכון שלנו יש בעיות משלו, שמושפעות ויושפעו גם מעוצמת ארה"ב והקרנתה על האזור, וגם מחולשותיה לפנטז על תוכניות אמריקאיות שלא דוברות את השפה המזרח־תיכונית. את ישראל מעניין כעת המצב באיראן, מצוקת השלטון וצעדים שעלול לנקוט משטר האייתוללות כשיחוש ש"גבו אל הקיר" וינסה להסיט את תשומת הלב למלחמה עם ישראל. באיראן יש גם תהליך מהיר של שיקום יכולות בתחום הטילים וההגנה האווירית, גם צורך בנקם, גם תחושת שליחות לחיסול הפרויקט הציוני וגם צורך לשנות סדר יום אזורי.
גם לבנון וחיזבאללה על סדר היום. שם נכשל ההסכם שלפיו ארגון הטרור יפורק מנשקו. חיל האוויר חזר לפעול שם נגד יעדי שיקום והתעצמות, וגם מבצע רחב יותר מחכה לבשלות ולהחלטה. ואולי בכלל החזית תהיה במקום אחר, בגבול ירדן? בגדה? בפלישת מיליציות איראניות מדרום או מצפון?
בינתיים, מנסים להסדיר את העניינים עם סוריה, מתמקדים בסומלילנד מול תימן החות'ית, מנסים לבלום ולהאט את דהירתו של טראמפ לפרס נובל לשלום על חשבוננו – ומפתים אותו ב"פרס ישראל לשלום" של יואב קיש. זהו עולם חדש ללא כל ספק – בתרבות שלטונית, בשפה, בטכנולוגיה ובכוחניות: טראמפ, ארדואן, פוטין, קים ג'ונג־און, נתניהו, שי ג'ינפינג, ואפילו ממדאני בניו יורק – אלה מנהיגי העולם החדש שלנו. בהצלחה.
2. חלק מטרדות היום של נתניהו הוא בשל חבורת האידיוטים השימושיים והקיצוניים שמסביבו. מצד אחד, הם עבורו סוג של מרשמלו, חומר ביד היוצר. הוא משתמש בהם, שולח אותם לתקשורת, רותם אותם להצבעת פה אחד בכל נושא שיחפוץ, ומנגד בז להם, משתעמם מהם ולא מוצא אצל אף אחד מהם פוטנציאל לבר־פלוגתא או שותף סוד.
אין סביבו יותר אחד כמו דן מרידור או בני בגין, לא אהוד ברק, שאותו העריך והרבה להתייעץ איתו, לא אריה דרעי ובני גנץ, ולאחרונה גם לא רון דרמר, שהיה עבורו שותף סוד, יועץ יעיל ושליח מעולה. ‏על כל יתר "הכוכבים" בממשלתו הוא לא סומך. אולי על גדעון סער וניסיונו הפוליטי, אבל עם כוכבית של "כבדהו וחשדהו". תאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. נתניהו צובט עצמו שוב ושוב, יודע שעם החבילה הזאת הוא יתקשה ללכת לבחירות, ולכן הוא מתחיל להתכונן בשני צירים: בתיקון נזקים בשטח ובשינוי חלון הראווה.
בשטח, נתניהו עומד לעשות סולחה עם קרית שמונה, לנסוע לשם עם ראש העיר ולהסביר לתושבים שהם כן מעניינים אותו, ולתקן את הנזק שעשו גם שריו כדי לקרוץ לרעייתו ולאיש שלומה ולצמצם את "הקופה" שמנסה לגזור שם נפתלי בנט. גם בתראבין הוא רוצה לתקן. זהו יישוב שהצביע עבורו ועבור הליכוד, ואיתמר בן גביר עושה לו שם "תספורת אלקטורלית". את הערים הליכודיות אופקים ונתיבות הוא כבר הכניס ל"מנהלת תקומה" בניגוד לתכנון, ונטל יותר ממיליארד שקל משיקום הצפון עבור "ערים ידידותיות" במפרץ חיפה וכך הלאה.
האתגר השני הוא ברשימת הליכוד לכנסת. נתניהו ילך כאן על כל הקופה. זו הקדנציה האחרונה שלו, והוא לא ידפוק חשבון לחברי סיעתו. הוא ירמוז לחברי המרכז והמפלגה שאם הם רוצים שלטון, הם צריכים לזרום איתו ולא עם השרים והח"כים – והם יזרמו.
‏נתניהו ‏ישלב ברשימה אנשים נאמנים, ורצוי גם מוכשרים, גברים ונשים, משפטנים (ציון אמיר, כנרת בראשי?), גנרל או שניים (יפתח רון־טל, יעקב עמידרור, דדי שמחי?), אידיאולוג כמו גדי טאוב או משה כהן אליה, ואולי נציג ההורים השכולים "מרוממי הרוח" איציק בונצל.
באף אחד מהסובבים אותו הוא לא מאתר יורש. הוא חשב בעבר על יוסי כהן, שנגנז, על רון דרמר, ואולי אפילו על אחד הקרובים לו ביותר: עו"ד עמית חדד. ובינתיים משתעשע עם הרעיון של ינון מגל, ח"כ לשעבר ופופולרי מאוד בימין: את מה שהיה טוב לטומי לפיד ושלי יחימוביץ', שהפכו באחת מטאלנטים טלוויזיוניים לראשי מפלגות – יעשה ינון מגל בעידן הפופוליזם והרשתות החברתיות מהר יותר, חזק יותר וגבוה יותר. אבל זה לא יהיה הליכוד. זו תהיה מוטציה פוליטית מוזרה, ביביסטית אחרי ביבי, כדוגמת אתרוגים לאחר סוכות.
נתניהו עשוי להפתיע עם מועד הבחירות, וכמו שזה נראה כעת – טראמפ עומד להיות ראש מטה הבחירות שלו. הוא צריך אותו להמשך פעילותו במזרח התיכון, וגם צריך למנוע מרחץ דמים ברחובות לפני הבחירות ולמנוע את שיבושם.
3. לששת ראשי המפלגות בגוש שמנסה להחליף את בנימין נתניהו, הטוענים בעצמם לכתר, לא תהיה בסוף כל ברירה, אלא להפנים את המציאות ולנהוג בהתאם. מול נתניהו ושותפיו חייב לעמוד גוש עם ראש, גוף ורגליים וגם מוח וציפורניים ושרירים. שייראה ויישמע כמו חלופה שלטונית ראויה ולא כמוטציה פוליטית מפוזרת עם שישה מועמדים לראשות ממשלה.
אזרחי ישראל מבקשים ראש ממשלה ימני, ערכי, מסור, אחראי, מהימן, עם קואליציה יעילה ופרקטית, שתהיה סוג של חברת ניהול למדינה ותטפל בביטחון, ביוקר המחיה, באחדות העם ובשיקום.
אין ולא צפוי לצוץ אחד כזה, חוץ מנפתלי בנט, שכבר היה ראש ממשלה, שנהנה מאמון בסקרים, שמאיים על נתניהו עם קואליציה עתידית ימנית או מרכזית. ולכן צריכים להתאחד סביבו כמועמד לראש ממשלה, ולהציג בפני הציבור גוש מאורגן ונחוש, ממשלת צללים ראויה להערכה ולאמון, עם תשתית ארגונית, רוע בעיניים, סכין בין השיניים, אוטוריטה ביטחונית, יכולת ביצוע ומחויבות לאחדות ושיקום.
4. יש לי עצה לשר הכלכלה ניר ברקת ולפרויקט "הסל של המדינה", שזוכה לביקורת מכל עבר, רובה מוצדקת. קבל אומץ לב ציבורי, ותר על האגו ופרסם הודעה קצרה: "בתוך עמי אני יושב, ועם אנשיי אנחנו קשובים מאוד להערות נבונות שבאות ממשרד הבריאות, מהתקשורת ומהציבור. לכן, אני מקפיא את התוכנית לחודשיים. נתקן ונעדכן ונציג אותה מעודכנת לקראת חג הפסח". כנאמר, רק המוהל לא מקבל תיקונים – את כל היתר אפשר לתקן.
5. סובלים ממצבי מתח, חרדה או דיכאון? הנה התרופה שלי (לצד המלצות הרופא): חברתי היועצת האסטרטגית טל אלכסנדרוביץ' והגורו של הזמר העברי יורם רותם מגלי צה"ל הקימו פודקאסט חדש ומבטיח בשם "המכורים לזמר העברי". יצא איכשהו שהייתי מפקדם של השניים, של טל בדובר צה"ל ושל יורם בגלי צה"ל, ושניהם אכן חולי זמר עברי, וגם אני. זו מחלה סופנית. נסו להקשיב להם, במקום ציפרלקס. לגוף ולנשמה.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.

0 תגובות

קצת עלינו

החברה מציעה חבילת שירותים כוללת ומתקדמת בתחומי הייעוץ האסטרטגי האישי, המערכתי והעסקי, ייעוץ תקשורתי לכלל סוגי המדיה המסורתית והחדשה ובתחום ניהול המשברים ברמות הממשל, הרשויות, התאגידים והחברות.

פרטי קשר

דרך בגין 156 ת"א
מגדל חג'ג

טלפון  072-2155333
פקס 072-2155334
מייל office@bnayahu.com

אנחנו בטוויטר
אנחנו בפייסבוק

‎אבי בניהו – Avi Bnayahu‎