נתניהו מתעב שרי ביטחון, ואני יכול להעיד על כך מקרוב | בניהו
הייתי יועץ של שר הביטחון יצחק מרדכי בשעה שנתניהו שיגר אליו מכתב הפיטורים. נתניהו לא אוהב את מעמדם, קרבתם לארה"ב, ורואה בהם יורשים שצריך לחסל | אמיר פרץ אמר לי: "שרק יתנו לי, אני רוצה לשקם את הדרום"
1
חלוף הזמן הוא אויב גדול. חלוף הזמן מיום 7 באוקטובר, מבוקר האסון הגדול בתולדותינו והמלחמה שבעקבותיו – מאפשר לפוליטיקאים הקטנים שלנו להשכיח ולנרמל, להתנער מאחריותם לאסון ולמחדל ולהמשיך להתבצר בשלטונם בכל דרך ובכל מחיר.
חלוף הזמן גורם לנו להתרגל לכך שהחטופים עדיין שם וזה נהיה נורמלי, כי זה כבר ככה… וחלוף הזמן גורם לנו להתרגל למנת ההרוגים החודשית בעזה ובלבנון וגורם לנו להתרגל לכך שיש 100 אלף עקורים מבתיהם בבתי מלון ובדירות דחק. חלוף הזמן מאפשר לנתניהו אשר על החורבן להצטייר כראש התקומה ומושיע העם, והוא מאפשר את השחיתות השלטונית המעמיקה ואת חוקי ההשתמטות משירות והשתלטות על התקשורת, והוא מאפשר השתלטות על המשטרה ואיום מתמיד על שומרי הסף והתעלמות משלטון החוק.
חלוף הזמן מיום אסוננו, שנה למלחמה הקשה והעקובה מדם, העם השכול שלנו, החברה המדממת והמתמודדת – כל אלה הם חומר גלם מצוין לפוליטיקאים שנוסעים לקבל הדרכה מוויקטור אורבן בהונגריה, שסוגדים לוולדימיר פוטין ושסימנו את צמרת צה"ל, השב"כ והפרקליטות כיעד הבא – הכל בחסות המלחמה, על גבו של עם מוכה, חבול, שכול ומתמודד.
ולנו אסור להתרגל, לא לחטופים במנהרות, לא לעקורים במלונות, לא למנות ההרוגים השבועיות, לא לשחיתות השלטונית, לא לסילוק שומרי הסף, לא לפגיעה בממלכתיות המשטרה והחוק. פשוט אסור.
כתבתי בשבוע שעבר כאן שככל שהפוליטיקאים דוחקים אותנו מטה־מטה אל התחתית, אל האופל – כך הלוחמים שלנו והעם שלנו דוחפים כלפי מעלה.
אל מול מה שכינה שר הביטחון יואב גלנט "חשיכה ערכית" – מדליקים הלוחמים שלנו והעם שלנו אור גדול. אנחנו עוד נראה את הימים האחרים. אין ייאוש.
2
במידה מסוימת, כתב האישום של נתניהו על שוחד, מרמה והפרת אמונים, הוא "משחק ילדים" לעומת מה שהוא עולל כאן השבוע בהדחת שר הביטחון, בעיצומה של מלחמה ולאחר שנת הישגים במערכה הצבאית. זה נכון ש"זכותו של ראש הממשלה למנות או לפטר שר ביטחון", כפי שטוענים השופרות, אבל נתניהו פיטר את גלנט כדי לתת ג'וב לגדעון סער, כדי שיתמוך בחוק ההשתמטות של החרדים משירות צבאי וכדי שהקואליציה של נתניהו לא תרעד. אבל אתם בטח לא נופלים מהכיסא, כי נתניהו הסביר לנו לפני 7 באוקטובר שאפשר להסתדר בלי כמה טייסות, אבל קשה בלי קואליציה.
לפני לא מעט שנים הייתי לצידו של שר הביטחון יצחק מרדכי כיועצו, בשעת הערב של מוצאי השבת, שבה שיגר לו נתניהו את מכתב הפיטורים. מרדכי הבטיח לי ולכולם שהבחירות יוקדמו ושנתניהו לא ייבחר, והודיע שבכוונתו לתרום לכך. וכך אכן היה.
נתניהו מתעב שרי ביטחון, ואני יכול להעיד על כך מקרוב. מ־1996 עד ימינו. את חלקם הוא פיטר, ונגד כולם הוא לחם ותדרך לשלילה. הוא לא אוהב את מעמדם, את קרבתם לארצות הברית, את אחריותם על הצבא והביטחון. הוא רואה בהם אליטות ישנות, ובעיקר הוא רואה בהם יורשים פוטנציאליים שצריך לחסל אותם בזמן הנכון.
האחרון היה גלנט. ההיסטוריה תשפוט אותו לטובה, כי הוא היה שר ביטחון טוב בתנאים בלתי אפשריים עם חרב על הצוואר לאורך כל השנה. וזה מה שחשוב. תודה לך השר גלנט על המסירות, האחריות והממלכתיות, כמו גם על המצפן והמצפון שלא זייפו. אנחנו יודעים להעריך.
3
ייאמר: אין כל פסול בשר ביטחון שאיננו בעל רקע צבאי. ההיסטוריה מלמדת שדוד בן־גוריון ושמעון פרס שבנו את צה"ל, וגם לוי אשכול, משה ארנס, אביגדור ליברמן ועמיר פרץ היו שרי ביטחון טובים, שביצעו רפורמות חשובות וראו למרחוק (גם במשקפת סגורה) בלי להתחשב תמיד בדעת הצבא ולקבל אותה כאורים ותומים. במובן הזה, ישראל כ"ץ, שמגיע ללא ניסיון צבאי אבל עם שנות נוכחות בקבינט הביטחוני, יכול להיות שר ביטחון – אבל זאת לא הבעיה. הבעיה היא בנסיבות הפוליטיות של המינוי ובעיתוי – בעיצומה של מלחמה.
יש רוב ענק בציבור שתומך בכך שראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ, שאחראים למחדל 7 באוקטובר, צריכים ללכת הביתה, אבל בסיומה של המלחמה. השר כ"ץ יצטרך כעת להיכנס לתהליך חפיפה מורכב ועמוק מול מערכים ענקיים וקריטיים של צה"ל וזרועותיו, מול התוכניות המבצעיות והיעדים, לענייני התקציב, הממשל האמריקאי, הברית הביטחונית האזורית, הרכש, התעשיות הביטחוניות, סוגיית החטופים, הטיפול במשפחות השכולות והנכים ועוד סוגיות רבות ומורכבות.
ישראל כ"ץ יצטרך לוודא שהשר במשרדו בצלאל סמוטריץ' לא ינצל את "קו התפר הפוליטי" להרחבת סמכויותיו ביהודה ובשומרון, ולהקפיד שנתניהו ולשכתו לא יכתיבו לו מינויים בתוך צה"ל. הוא צריך להיכנס לתפקיד בדחילו ורחימו, ללא טקסים ומשמרי כבוד, להימנע מהחלפת אנשים בחודשים הקרובים, לרבות מנכ"ל המשרד אייל זמיר והרמטכ"ל הרצי הלוי, לייצר יציבות ולוודא את השלמת יעדי המלחמה. הוא יידרש לביקור בזק בוושינגטון, לפגישה עם שר ההגנה אוסטין וראש המטות המשולבים ולכמה ביקורים באזור על מנת ליצור אמון וקו ישיר לפתרון בעיות.
4
ישנם לדעתי לא יותר משלושה או ארבעה אנשים שנתניהו חושש מהם מאוד. אחד מהם הוא דונלד טראמפ (את היתר נסו לדמיין לבדכם). נתניהו יודע מה טראמפ חושב עליו, מה כתב ואמר עליו ועד כמה היה קשה לשגריר דיוויד פרידמן, למרים אדלסון ולאילון מאסק לארגן את הסולחה הגדולה ערב הבחירות בארה"ב.
הניצחון של טראמפ בבחירות הוא בשורה טובה בנסיבות הקיימות עבור מדינת ישראל, ואסביר: גם נתניהו וגם ישראל צריכים דונלד חזק, כי מישהו צריך להחזיר את ישראל למסלול ולקבוע מנגנונים נכונים לסיום המלחמה. אצל טראמפ אתה יודע מה אתה מקבל לטוב ולרע. אתה יודע שיש חתול בתוך השק. אצל האריס אתה לא יכול לדעת אם מדובר בחתול או במשהו אחר.
זה הולך להיות לא פשוט – לנתניהו, לנו, ובטח לאמריקאים.
מה שמעניין אותנו הוא תמיכה במהלכי ישראל באזור, שחרור החטופים, אספקת הנשק והתחמושת והגיבוי הצבאי והפוליטי, הווטו באו"ם, ההסדרים ומנגנוני הביטחון ביום שאחרי בעזה ובלבנון, סיכול הגרעין הצבאי האיראני (לא בטוח שטראמפ איתנו), הרחבת הסכמי אברהם לסעודיה ומבואה להסדר קבע ביהודה ושומרון. בינתיים, תקנו מניות של טסלה, תשקיעו בקריפטו, תתפללו לטוב ותתכוננו לרע (תמיד). שיהיה בהצלחה.
עוד יגיע הזמן להביע תודה והערכה לנשיא ג'ו ביידן וצוותו על עמידה מלאה, איתנה וחסרת תקדים לצד ישראל, ביטחונה ואזרחיה. בסופו של דבר, הוא היה נשיא ציוני.
5
גם שר הביטחון החדש וגם הרמטכ"ל, ראש השב"כ, הפרקליטות ולהב 433 יידרשו שלא להרפות מהחקירות הביטחוניות סביב לשכת ראש הממשלה. לכאורה ועל פי המידע הקיים ומה שניתן לפרסם, מדובר בתת־תרבות עבריינית בתוך קודש הקודשים שלנו בענייני ביטחון רגישים בתקופת מלחמה. צה"ל יידרש לבדק בית יסודי בשאלה כיצד התאפשרה חדירה כזאת לתוך מחלקת ביטחון המידע שלו, שאמונה על שמירת ליבת הסוד, והשב"כ והמשטרה יידרשו לאשש או להפריך את החשדות לשינוי פרוטוקולים בענייני הביטחון.
כבר פרסמתי כאן בעבר שנתניהו הורה להעביר את סיכומי הדיונים הצבאיים מהמזכירות הצבאית (שיש לה רחמנא ליצלן קשר לצבא) לידי המועצה לביטחון לאומי, שבראשה עומד פוליטיקאי מקורב.
בוגרי סיירת מטכ"ל שהגיעו ללשכות ראש הממשלה ושר הביטחון כבר הפגינו בעבר יכולות מדהימות במחיקת קלטות, העלמת מסמכים ושיפוץ עובדות. החשדות הללו בעניין ההדלפות הביטחוניות הרגישות, גניבת מסמכים מסווגים מרשות הצבא, הפעלת מבצעי תודעה כלפי אזרחי ישראל ו"שיפוץ" סיכומים – חייבים להיחקר עד תום.
6
לפני מספר ימים הגיע למשרדי שר הביטחון לשעבר והיו"ר היוצא של התעשייה האווירית עמיר פרץ. בין היתר, סיפר לי כי זורמות אליו הצעות רבות לשמש כיועץ לחברות ביטחוניות בארץ ובחו"ל תמורת תגמול דמיוני. זה לא מפליא, כי פרץ, יוזם כיפת ברזל ויו"ר התעשייה האווירית, מגיע עם ידע, ניסיון וקשרים ששווים הרבה כסף. שאלתי אותו "ומה אתה רוצה לעשות?", והוא ענה לי "אתה לא תאמין לי, אני רוצה לשקם את הדרום, אם רק היו נותנים לי את האתגר הזה, הייתי לוקח אותו מיד. אני בז לכסף".
ואני אומר לכם שזה רעיון מעולה, ואם לנתניהו ולשר המנהלות החדש שלו זאב אלקין יש מעוף ואחריות – אין כמו פרץ, שר ביטחון וכלכלה לשעבר, ראש עיר בשדרות, תושב הדרום ויו"ר ההסתדרות, כדי לעמוד בראש מנהלת "תקומה". מותר לפעמים להציב פה ושם מינוי לא פוליטי, אלא ממלכתי.
7
אני חושב שפיתחתי סטארט־אפ, ואני משתף אתכם: לקחתי את בני אורי ואת שני חתניי אמיר וגיא לסוף שבוע של גיבושון גברי באתונה – וזאת הייתה הברקה. הם חברים כל כך טובים שלי, נותר רק להתברך ולהשתלב בצעירות שלהם: טיילנו, אכלנו בטברנות, עשינו טיול טרקטורונים בהרים וביער סביב אתונה, הלכנו להופעה לילית של ניקוס ורטיס המדהים והתארחנו במלון NIX, שאני ממליץ עליו בחום.
בדרך, ראינו ישראלים עם התחבושות על הראש, אחרי השתלת שיער, שעברו מטורקיה לאתונה. יוון החליפה את טורקיה כיעד תיירות מועדף. היוונים אוהבים אותנו, וחברות הנדל"ן שם חוגגות על המשקיעים הישראלים. פגשתי שם גם איש מילואים אחד צעיר וביישן, שנמצא במילואים מ־8 באוקטובר כלוחם ביחידה מובחרת ושאבא שלו התעקש לקחת אותו לסופ"ש באתונה להתאוורר ולחזור למילואים: "עד מתי?", שאלתי אותו. "עד שנחזיר את החטופים", השיב.
8
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו הם ידידי ביתנו ושותפים לנו זה שנים רבות ברגעי שמחה ומשבר. השבוע הם התפנו לשעה קלה ממסעותיהם בין משפחות השכול, הקהילות וכל היתר, והזמינו למשכן הנשיא את בתי ענבל ואת בעלה הטרי גיא כדי לברכם לרגל חתונתם. כמובן שההורים הצטרפו וגם אמא שלי לאה, שהתרגשה מאוד וסיפרה לנשיא ולרעייתו את סיפור בריחתה כנערה מדמשק עם אמא שלה ואחותה הצעירה. גם ענבל וגיא סיפרו על עיסוקיהם, וזו הייתה שעה של התרוממות רוח ושל כבוד גדול.
ובסוף גם לקחנו (באישור נשיאותי) שוקולדים משובחים עם סמל המדינה שמוטבע עליהם, כדי שאמא תשוויץ ותחלק לחברות.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
0 תגובות