העניין שטורד את מנוחתם של ראשי המערכות, אמור להדיר שינה גם מעניינו | אבי בניהו

נתניהו, שותפיו (ואנחנו) נמצאים במסלול התנגשות עם ארה"ב • אסור להפקיר את החטופים בשלישית • צה"ל נערך לחקירות בינלאומיות • שי חרמש לא יחזור לכפר עזה • ומערך הסייבר והאגדות של עמק יזרעאל

נראה כי אחד "ההישגים" הגדולים של נתניהו במלחמה הזאת, באמצעות המנגנונים המתוחכמים שפיתח, הוא הרחקתו של רונן צור מניהול מטה החטופים, פיצול משפחות החטופים ל"אחראיים" ו"ללא אחראיים" ופיצול העם בין "תומכי הניצחון והביטחון" ל"תומכי השבת החטופים", התוקעים בפועלם סכין בגב האומה, מרפים את ידי הלוחמים ומעלים את המחיר. ואני חושב שבדיוק לזה התכוון בין היתר השר גדי איזנקוט במכתבו האסטרטגי לחבריו לקבינט המלחמה, כשטען שאנחנו לא מקדמים את יעדי המלחמה, שאין לנו אסטרטגיה, אין תכנון עתידי ואין קשר עין עם יעדי המלחמה.

השבוע ניצב העם כולו מול מבטה המפוחד, המעוות והטראומטי של שירי ביבס, עטופה בשמיכה ואוחזת בשני ילדיה, כשהיא נחטפת לעזה. התמונות הללו שודרו לצד הודעת דובר צה"ל שקיים חשש לחייהם. וזה הזכיר לנו שוב את העובדה שיש לנו עסק עם השטן, את ההפקרה הגדולה ואת המחויבות להציל כמה שיותר מהחטופים ולהשיבם הביתה.

3

באיחור מסוים השמיע השבוע הרמטכ"ל הלוי באוזני פקודיו כמה אמירות חזקות ומתחייבות על התנהגות הצבא ברצועת עזה. האיגרת למפקדים וללוחמים באה לאחר דיווחים על התנהגות לא ראויה, לא ערכית ולעתים גובלת בפלילים, בתוך סערת המלחמה שיש בה רכיבים אמוציונליים לאחר טבח 7 באוקטובר: "איננו במסע הרג, נקמה או רצח עם. אנו נוהגים כבני אנוש ושומרים בניגוד לאויבינו על צלם אנוש. לא נפעיל כוח היכן שלא צריך, לא ניקח דבר שאינו שלנו, לא נצלם סרטוני נקמה ואיננו במסע הרג".

הדיווחים על "מדיניות מבצעית" עצמאית של גדודים, על יוזמות מקומיות של ענישה, על היעדר הבחנה בין מעורבים לבלתי מעורבים, על מרכיב משיחי־דתי שחודר לתוך הלחימה והתנהלות חלק מהלוחמים, טורדים את מנוחתו של הרמטכ"ל ושל הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, שהוציאה השבוע איגרת למפקדי הגדודים והחטיבות ובה אזהרה כי חלק מהמקרים חורגים מתחום המשמעת הלקויה וחוצים את הרף הפלילי.

אינני בטוח כלל שמדינת ישראל וצה"ל נערכים דיים ל"מלחמה שלאחר המלחמה", שתהיה קשה לא פחות. זו המלחמה על הנרטיב, על הלגיטימיות, על ההפעלה, על המעשים החריגים תוך כדי לחימה. זו עומדת להיות זירה משמעותית שמחייבת איגום חשיבה ויכולת של משרד ראש הממשלה, משרדי הביטחון, החוץ והמשפטים, צה"ל, השב"כ ועוד. ישראל תעמוד מול גל של עדויות אנשי מילואים ("שוברים שתיקה" 2024), מול עדות פלסטינים, מול דיווחים של כתבים זרים שייכנסו לרצועה ויתארו, ומול צונמי של חקירות ותחקירים שיחייבו היערכות ראויה של ניהול הזירה הציבורית על ידי מדינת ישראל וצה"ל.

וכמו תמיד, את צה"ל ישפטו גם הפעם על הפער בין מה שחרט על דגליו והציג בפלקטים על קירות בסיסי ההדרכה וחדרי הדיונים, לבין מה שהתרחש בשטח. וזה יהיה מורכב יותר, כי המון מפקדים ולוחמים התראיינו בשם מלא, בפנים גלויות ועם שמות היחידות, וזו תהיה מערכה מורכבת וארוכה, שגם בה נצטרך לנצח.

4

את יתרת חייו (עד 120) החליט חברי שי חרמש להעביר בדיור מוגן – ואל יהא הדבר קל בעיניכם. לפני 60 שנה הוא נמנה עם מייסדי כפר עזה, איש ציבור, ראש מועצה, גזבר הסוכנות, ח"כ ואיש רעים. בשבת הארורה רצחו חיות האדם את בנו עומר בביתו בקיבוץ, ושי לא יחזור לכפר עזה. וזוהי קריעה גדולה שנקרעת בין האדם לבין מפעל חייו.

השבוע שלח לי שי תכתובת וואטסאפ עם חבריו בעקבות שקף של חמאס שפורסם ב־ 2018 והמתאר את נאומי הניצחון המתוכננים: אסמאעיל הנייה בנחל עוז, חליל אל־חיה בכפר עזה ונאפד עזאם בבארי. עד כדי כך הייתה מונחת הכתובת על הקיר. ואז שולח שי חרמש וואטסאפ לחבריו: "מיהו החליל הזה? אם חשוב לו לבקר בכפר עזה – תן לי נייד שלו ואזמין אותו לביקור". השקף הזה הפך נושא לגיחוך וצחוקים בקבוצת הוואטסאפ של שי וחבריו. זה היה לפני חמש וחצי שנים, ואז הם צחקו. ב־7 באוקטובר החיוך נמחק להם, לצה"ל ולכולנו.

לאחר שצה"ל יסיים את משימתו ברצועת עזה, חמאס והעזתים יצטרכו לקבל תשובה ציונית הולמת: התיישבות גדולה יותר, חזקה יותר, משגשגת יותר בעוטף עם חקלאות מתקדמת, אטרקציות, פסטיבלים, תיירות ותעשייה – ציונות 2024.

5

התקפות הסייבר נגד מדינת ישראל גברו מאז פרוץ המלחמה פי שבעה.

זה מגיע מהאיראנים, מחיזבאללה, מחמאס, מהרוסים ומשליחים ממדינות מוזרות אחרות. הדבר המדהים ומעורר ההערכה הוא שלמרות כל אלה, הרציפות התפקודית של מדינת ישראל ושל צה"ל ושל המערכות האסטרטגיות שלנו לא נפגעת, ושהגורמים הישראליים מסכלים ומתגברים עם יכולת הגנתית מרשימה ושקטה. וזהו דבר שצריך לזקוף לזכותו של ראש הממשלה נתניהו. הוא כבר שנים פריק של הנושא. לא הניח ולא הרפה, התווכח עם שרי האוצר, תקצב, הוביל ודרש שלישראל תהיה יכולת הגנה חזקה בסייבר, והיא כעת לרשותנו – על היכולת ההתקפית לא מדברים.

6

נסעתי השבוע למכללת עמק יזרעאל ל"קתדרה" לתת הרצאה על המלחמה ועל ההשפעות שלה: הביטחוניות, המדיניות, הכלכליות, החברתיות והפוליטיות. האמת היא שהתרגשתי, לא מעצם ההרצאה, אלא מהקהל שניצב מולי. מאות ותיקות וותיקי עמק יזרעאל, שהיו בעיניי תמיד לאגדה, לא במעט בהשראת ספריו של מאיר שלו ז"ל.

נשים וגברים חלוצים וציונים, דור ראשון או שני ששתלו עץ, בנו בית וסללו דרך בעמק ובישראל. שחלמו ולחמו והגשימו ושהם קצת מודאגים.
ניסיתי גם להרגיע ולהסביר שבמסעותיי אני למד שיש עם מי לתקן ויש עם מי לבנות ולהיבנות כאן – אני מקווה שהצלחתי.

תהיו טובים, שבת שלום.