קודש הקודשים: ועדת החקירה לנושא הצוללות היא מהחשובות שקמו כאן

אם ועדת החקירה הממלכתית לנושא הצוללות וכלי השיט תעבוד נכון, היא צפויה לטלטל ולהרעיד את אמות הספים, השאלה עד כמה תגדיל ראש ומי יהיו חבריה

אבי בניהו 28/01/2022

1.

ועדת החקירה הממלכתית לנושא הצוללות וכלי השיט, שאמורה לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני והמקצועי ואת תהליך הרכש, הינה מהחשובות שקמו כאן, ולהערכתי – אם תעבוד נכון – היא צפויה לטלטל ולהרעיד את אמות הספים.

בניגוד לטענות מונחות ספינים, אין כאן שום עניין פוליטי. מדובר בתחושתם, שלא לומר ידיעתם והבנתם של רבים וטובים מבכירי המערכות הביטחוניות והצבאיות בעבר ובהווה, כי דברים הנוגעים בקודש הקודשים של ביטחון ישראל נעשו בדרך לא ראויה, תוך שילוב שיקולים זרים ומעורבות של מאכערים, גוזרי קופונים וגורמים שהשפיעו לכאורה על החלטות אסטרטגיות.

רוב הפרסומים בתקשורת וההפגנות הולידו את המונח "פרשת הצוללות", אבל ככל שתעמיק ועדת החקירה בפעילותה, כך יתברר כי כלי השיט האחרים הם "כוכבים" לא פחות קטנים מהצוללות המסתוריות.

האירוע הזה, שלחקירתו דחפו ללא לאות רמטכ"לים, שרי ביטחון לשעבר, מנכ"ל משרד ביטחון, אלופים במילואים, שגרירים ואנשי תקשורת שחקרו את הנושא (ובראשם רביב דרוקר), עלול להפוך את "פרשת רמי דותן", שנחשבת עד היום לפרשת השחיתות החמורה בתולדות צה"ל, לאירוע זוטא. אגב, כמי שהיה עד קרוב לדברים, אני יכול להעיד שגם "פרשת רמי דותן" לא הייתה נחקרת ונחשפת לו היה תלוי הדבר במפקד חיל האוויר והרמטכ"ל דאז, ולולא התעקשות מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי, שהיה בטוח שתא"ל רמי דותן סרח, עד כדי איום על שר הביטחון יצחק רבין בהתפטרות.

האמת היא שאדי הסירחון מתהליך רכש הצוללות וכלי השיט עלו באפם של חברי המטה הכללי כבר במהלך 2010, בימים שבהם כיהנתי גם אני במטכ"ל. התבוננו אז בשורת מינויים תמוהים במשרד הביטחון, בהשפעה הגוברת של המל"ל על תהליכים הקשורים בעיקר בחיל הים (גם מפקד החיל רם רוטברג הגיע לתפקידו לאחר שהוגלה למשך שנתיים למל"ל בראשות אבריאל בר יוסף, גיבור בכיר בפרשה) ובלחץ של שר הביטחון לרכש צוללת שישית, למרות התנגדות מפקד חיל הים והרמטכ"ל (זו כמובן זכותו של דרג מדיני, אבל עליו לנהל דיאלוג ולנמק, ושם ניתנה ההנחיה על פתק…). הגיעו הדברים עד כדי כך שהרמטכ"ל גבי אשכנזי הטריח עצמו למבקר המדינה ובפיו הבטחה: "אם לא תחקרו כעת את הצוללת השישית, עוד תצטרכו לחקור את השביעית, השמינית והתשיעית".

אולם בל נטעה. אין מדובר אך ורק בצוללות ובכלי השיט. אם תחליט הוועדה "להגדיל ראש", היא תפתח פריים לנושא הרכש הביטחוני בכללו, היא תאתר את מפת המשפיעים, את תופעות הלובינג הגלויות והסמויות, את הלקונות בחוק, בנוהלי משרד הביטחון ובפקודות מטכ"ל ואת פערי הפיקוח והבקרה. כך למשל, אדם שאני מעריך את דעתו התקשר אליי השבוע בזעם ושאל אותי "מדוע שלא יחקרו גם את עסקת המטוסים מאיטליה?". השבתי לו שאין לי תשובה טובה בשבילו, שלא לי לדעת מה לא טוב במטוס איטלקי, ושאי אפשר לחקור הכל.

ועוד, בשנים הקרובות למשל יקבל צה"ל לשורותיו כמות לא מבוטלת של תומ"תים (תותחים מתנייעים) שהוזמנו מאחת התעשיות הביטחוניות. אני מעדכן אתכם כאן ששני אלופים בכירים ששוחחו איתי אמרו לי פחות או יותר: "מה בדיוק נעשה איתם בעידן שאפשר להוביל חימוש לכל נקודה, בכל טווח ובכל משקל בקלות, בפשטות ובזול יותר?". מקסימום יהיה עוד דוח אחד של מבקר המדינה.

ועדת החקירה, לכשתוקם, תפרנס לא מעט עורכי דין ותקיים בוודאי חלק גדול מדיוניה בדלתיים סגורות, גם משיקולים של ביטחון המדינה וגם משיקולים של יחסי החוץ עם מצרים, גרמניה, קוריאה הדרומית ולא רק.

כתבתי פעם ואני איתן בדעתי גם כעת, שלהוציא מקרים בולטים של מעילה באמון ובטוהר המידות שבבסיסה מודעות פלילית מצד גורם או גורמים בדרג המדיני והביטחוני, הוועדה צריכה לחשוף, לאתר, להבליט, לטלטל ולהביא לתיקון, ולא בהכרח לחפש דם וראשים. בהצלחה לה ולנו.

2.

ההרכב הרחב של ועדת החקירה יהיה קריטי. מדובר בסוגיות סבוכות של ניתוח איומי הייחוס, צרכים אסטרטגיים, מודיעיניים, צבאיים ואחרים, מו"מ לרכש, בסוגיות משפטיות, ביחסי חוץ רגישים, בשיתוף ושקיפות בין חברי הקבינט, בטיב ועומק עבודת המטה בדרגים השונים ובחינת החלופות, בדיאלוג בין חיל הים למטכ"ל ולמשרד הביטחון ומשם למל"ל, לקבינט ולראש הממשלה, וכן בהיכרות עם סוגיית הנציגים, הסוכנים, הלוביזם, העמלות וההשפעות החיצוניות.

בזהירות ובצניעות אני סבור שהמשנה לנשיאת העליון לשעבר אליקים רובינשטיין הוא המועמד האולטימטיבי לעמוד בראשות הוועדה. לא רק בשל היותו אישיות משפטית ראויה ומוערכת, אלא גם בשל העובדה ששימש במשך שנים ארוכות כיועץ המשפטי של משרד הביטחון והכיר מקרוב את תחום הרכש הביטחוני. בנוסף כיהן כמזכיר הממשלה, שאמון על עבודת מטה מדינית וביטחונית ועל תהליך קבלת החלטות, והוא מכיר את הדברים מקרוב גם כיועץ המשפטי לממשלה לשעבר.

לוועדת חקירה שכזו מצרפים בדרך כלל רמטכ"ל לשעבר או אלוף בכיר. היות שרוב הרמטכ"לים היו מעורבים באירועים או שהפגינו והביעו עמדה בנושא, אני חושב שרא"ל במיל' שאול מופז הוא מועמד מצוין. הוא היה גם רמטכ"ל, גם שר ביטחון וחבר קבינט, והוא בעיקר איש הגון וישר שיוכל לתרום רבות לעבודת הוועדה.

לו אני ראש הוועדה, הייתי מפציר בדוד עברי להיות חבר בה, ולו בשל ניסיונו הענק בצה"ל, במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות, ואם תוסיפו לזה את היותו האיש שהתעקש על חשיפת "פרשת רמי דותן" – הוא המתאים ביותר.

זוהי ועדה חשובה מאוד, שלא רק תחקור לאחור אלא גם תעצב לעתיד את הנושאים שהכי משפיעים על ביטחוננו, תקציבנו והאמון שלנו במערכת.

3.

עם תוכנית כמעט סדורה, אינטרסים אישיים ולאומיים, אמביציה אדירה ויכולת לבלוע את האגו, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פועל כבר חודשים בניסיון לחפש מסילות ללבה של ישראל.

החיזור עקשני, מתמשך ומתנהל בכמה ערוצים. ארדואן רוצה את ישראל ודרכה את ארה"ב כדי להציל את טורקיה וכלכלתה. לא, הוא לא התחיל לאהוב אותנו, הוא פשוט מתבונן סביב ומקיים הערכת מצב מפוכחת. מאיראן, חיזבאללה וחמאס לא יצא לו כלום, סוריה שקועה בבעיותיה, אירופה קורסת עם הקורונה, וישראל, נשיאה וממשלתה מנהלים רומן עם ירדן, מצרים, מדינות המפרץ, מרוקו, סעודיה ואפילו עם הרשות הפלסטינית.

הוא עוקב בדאגה גם אחר ההתחממות בנושאים ביטחוניים ואחרים בין ישראל ליוון וקפריסין ועיניו כלות. ארדואן מדבר עם הנשיא יצחק הרצוג ומזמין אותו לביקור, עוצר זוג ישראלים, משחרר אותם במהרה ומדבר עם נפתלי בנט, מפנק את הקהילה היהודית בטורקיה ואפילו מגרש את מפקדות חמאס משטחו.

כל הדברים הללו נקלטים בישראל היטב. טורקיה הייתה ותיוותר מעצמה אזורית, היא בעלת גבולות שמעניינים מאוד את ישראל, במיקום אסטרטגי ועם משאבי טבע וקצב צמיחה גבוה. לישראל יש אינטרס אסטרטגי מובהק לחמם בהדרגה את היחסים עמה, אבל על פי ההחלטה כעת זה לא יבוא על חשבון היחסים שנבנו עם יוון וקפריסין. אגב, ניסיתי בשבת להחליף מילה עם אשתי בעניין האסטרטגי הזה, אבל היא שקועה שעות בערוץ הדרמות הטורקיות שכובש את ישראל…

4.

כשאני כותב את השורות הללו, נפרד השדר והעיתונאי רזי ברקאי ממאזיניו בגלי צה"ל ואני מזיל דמעה ומתרגש יחד איתו. רזי הוא מעמודי התווך של השידור הציבורי בישראל, מהדור שיודע מהו "מסמך נקדי" של האתיקה, שלא עשה הנחות לשום אישיות פוליטית, שגידל דורות של כתבים מעולים, לימד אותם לחקור ולבדוק, ושמעולם ולו לרגע לא רמו עיניו ולא גבה לבבו.

הייתה לי הזכות להיות מפקדו (סליחה על חוסר הצניעות, אבל ככה קוראים לזה…) במשך שש שנים בגל"צ ולמדתי ממנו רבות. איש רדיו, עיתונאי ושדר, בנם של איש ההגנה ואשת מועצת הפועלות, קצין צנחנים, אח שכול ופטריוט, שלא שכח גם להתנדב אחת לשבוע כסניטר בבית החולים.

תודה לך, רזי. עוד לא תמו כל פלאיך, כי רדיו הוא מחלה סופנית, ומי כמוך יודע זאת.
בריאות טובה ושבת שלום.