שר התרבות חייב לתפקד כקצין חינוך במלחמה

וגם – העצה שלי לשרה ובנימין נתניהו: התנצלו אישית בפני הוריו של תם פרקש ז"ל, מה יקרב יותר את האלוף הרצי הלוי לרמטכ"לות, ומה החסירה דינה זילבר בנאומה

אבי בניהו 20/11/2020

1. חשבתם שהתרבות תמיד תבוא בסוף? טעיתם! השבוע היא בהתחלה, כי היא הנשמה והרוח, והיא חסרה לאומנים ולאנשי הבמה וגם לנו, הקהל, שדווקא בשעתו הקשה זקוק לא רק לחנויות למזון לגוף, אלא גם למופעי מזון לנפש.

במעשיה ובמחדליה עצרה הממשלה את הרוח במפרשים של העם, דווקא בעת הזו. היא מאפשרת לחנויות רחוב למכור לנו מזון, אלכוהול, מוצרי מקס סטוק ופארם ולא השכילה להבין שתרבות ובמה הן מזון לנפש, שבלעדיו היא קמלה ומתקשה לתפקד, בייחוד בעת משבר. אולי מבלי שתשים לב ומבלי שתתכוון לרע, הממשלה סגרה לענף התרבות והבידור את הברזים של מכונת ההנשמה, ולנו את החמצן לראש ולנשמה.
השבוע, כששוחחתי עם דודי גודר, הבעלים של מועדון ברלה אצלנו בקיבוץ, שהפך אבן שואבת לשוחרי תרבות, בידור וזמר עברי מרחבי עמק חפר והרבה רחוק משם, נחמץ לבי. הברלה סגור מחודש מרץ. כולם בחל"ת, המקום מעלה אבק, אין שום מתווה להופעה במדשאות, בהיקפים מצומצמים או בכל דרך שהיא.

דודי ואני נזכרנו בתפקידו של קצין החינוך באוגדה או בחטיבה במלחמה. הוא ייקח אומן, זמר או בדרן אחד עם גיטרה או בלעדיה, וילווה אותו בשני טנקים בדרך להופעה בפני שלושה חיילים במוצב. בשביל הרוח במפרשים, בשביל הנשמה, בשביל התקווה. השורות הללו נכתבות לשר התרבות (והספורט) חילי טרופר. אתה קצין החינוך של המלחמה שאנו מצויים בה. הפוך את המשרד לסיירת מטכ"ל, גייס את האומנים, תפעיל בתי קולנוע, תיאטראות, מועדוני תרבות ומופעים על פי כללים והנחיות. אל תיתן למנגינה להפסיק, אל תאפשר להוריד את המסך, אל תיתן רק פיצויים ותקציבי סיוע והלוואות – תן לנו תרבות, תן לנו תיאטרון וקולנוע, תן לנו לשיר, כי כבר נאמר "מעולם לא נוצח עם ששר את שירת ארצו".

2. אם הייתי יכול לייעץ לשרה ולבנימין נתניהו, הייתי ממליץ להם לסור בערב שבת לביתם של ענת ודורון פרקש עם זר פרחים ביד. להקיש בדלת, להשפיל מבט ולבקש סליחה בשם הביביסטים שאיחלו "מוות נוסף" להורים ששכלו את בנם סרן תם פרקש ז"ל, טייס חיל האוויר שנפל בלבנון.

בני הזוג פרקש הם שכניהם של הזוג נתניהו בבית בקיסריה. הם מארחים בביתם מפגינים, נותנים להם מים ושירותים, ובאופן הזה נוטלים חלק במחאה. ביתם הפך יעד להתקפה ברוטלית של ביביסטים משולהבים, שאחד מהם צעק השבוע "אלוהים העניש אתכם על שאתם מכניסים אנרכיסטים, והלוואי ויהיה עוד אחד כזה". כן, ממש ככה.

מופע האימים הזה הכניס אותי לדיכאון ומחשבות נוגות על עתידנו. כשהסרטון עלה לרשתות, במקום לגנות, הוסיף יאיר נתניהו שמישהו מהבית של פרקש זעק לעברו קריאת גנאי לפני שבועיים כשעשה דרכו לחוף הים. אם הייתי שרה וביבי, הייתי אומר לפרקשים: "סליחה, זה לא בשמנו, אנחנו מגנים את זה. אנחנו אולי חלוקים בדעותינו, אבל גם אתם וגם אנחנו חלק ממשפחת השכול ובשביל הבנים ובשמם לא נהרוס את העם הזה". אני בספק אם זה יקרה.

3. יאיר נתניהו, בתוכנית רדיו שבועית שהופקדה בידיו, השווה השבוע בין הקיבוצים לבין קוריאה הצפונית וגרמניה הנאצית. ממש כך. הוא טען שהקיבוצים, כמו הנאצים, חותרים לחברה אוטופית באופן שנגמר רע. וכן, הוא נימק. אבא שלו, ראש הממשלה, לא התנער ולא הסתייג, והוא דווקא יודע מה חלקם של הקיבוצים בביטחון, בהתיישבות, בחיזוק הפריפריה והגבולות ובבתי העלמין הצבאיים. בדבר אחד אני בטוח: אם לא אביו, אזי סבו בנציון ז"ל מתבייש בנכדו ובדבריו.

4. יש דבר אחד שכחול לבן מתקשים להבין, להפנים ולבצע – אם נתניהו ייקח אתכם לבחירות כשיחליט (והוא יחליט), תצנחו מ־11 ל־5־6 מנדטים. אבל אם תיקחו אותו לבחירות כשלא נוח לו, אבל נכון למדינה – תעלו מ־11 ל־18־19 מנדטים, שזו כמות שאפשר להתחיל לבנות ממנה עוגה פוליטית. ובינתיים, ימינה של נפתלי בנט עם 23 מנדטים היא הסיוט של נתניהו וגלגל ההצלה של כחול לבן, שמספקת לנתניהו את המוצר שהוא כה זקוק לו – זמן.

5. יש הרבה היגיון בהליכה משותפת של העבודה (לפחות מה שנותר ממנה) ביחד עם כחול לבן ברשימה אחת, גם כדי לא לבזבז קולות וגם כדי להגדיל את כוחה של כחול לבן. עמיר פרץ משוכנע – בעזרת סקר שערך עבורו מנו גבע – שביחד איתו גנץ יקבל עוד 3 מנדטים ויעבור את יש עתיד. בכל מקרה, פיזור קולות במה שנותר ממחנה המרכז־שמאל עלול להיות הפעם הרה אסון.

6. המינוי של האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הוא ראוי ומתבקש. הלוי נמנה עם הקצינים שרשום להם על המצח שהם מיועדים למנהיגות בכירה. הרצי אדם ישר, ערכי וצנוע שיודע להוביל, להטיל ספק ולעמוד על שלו, מוצב בעמדת זינוק לתפקיד הרמטכ"ל אחרי רא"ל אביב כוכבי. המסלול לשם יהיה בטוח יותר אם יסכימו נתניהו ובני גנץ על מינוי אלוף אייל זמיר לראש השב"כ או ראש המוסד. כך נזכה בשני אנשים מעולים המופקדים על הביטחון שלנו.

7. דינה זילבר, המשנה לפרקליט המדינה, היא אישה אמיצה שהציבה בפני ראש הממשלה ובפנינו תמונת מראה מדויקת על שיח המשילות ועל תעשיית הפייק ניוז שהשתלטה על חיינו, כדי לקעקע את אמון הציבור במשטרה, בפרקליטות, בבתי המשפט, בפקידים ובתקשורת, ולהנחיל תרבות של שקר ורמייה ובסופו של דבר למלט את נתניהו מאימת הדין.

האמירות של זילבר נכונות וחשובות, אבל היה צריך להתלוות אליהן מכתב התפטרות. אמירות חזקות ובוטות נגד הדרג המדיני לא יכולות לבוא כהרצאה פומבית מגורם בשירות המדינה, זוטר או בכיר. אנו זקוקים לתרבות אחרת: הילחמו ככל יכולתכם כשומרי סף, כנאמני ציבור ומשרתיו. השמיעו קולכם בדיונים פנימיים, כתבו מכתבים, דברו בכנסת ואם אי אפשר – עשו מעשה וקחו אחריות.

8. יהדות אתיופיה הביאה אלינו מורשת תרבותית ערכית וייחודית, שבאה לידי ביטוי גם בחג הסיגד, שמציין השלמת 50 ימים אחרי צום יום הכיפורים, ובוחן הצלחות רוחניות, מעשיות ומחויבויות שכל אחד לקח על עצמו בימים הנוראים. יש מקום לכלול את חג הסיגד בלוח השנה היהודי, לציין אותו, ללמד אותו ולהשתתף בשמחתם וחגם של בני העדה הנפלאה הזאת.

9. בישרו לי השבוע שוועדה ציבורית בראשותו של פרופ' שמעון שטרית בחרה בי לקבלת "אות החלוצים החדשים", יחד עם עוד 70 אנשים, בהם שאול מופז, יהודה פוליקר, חיים ביבס, נדב אבקסיס וציון אמיר. האות מוענק לראשונה ביוזמת האיגוד הספרדי העולמי, קק"ל ושר התרבות לשורת אנשים שהשפיעו לטובה בתחומי המשפט, הביטחון, התרבות, האקדמיה, הכלכלה והתקשורת. אני שמח, אבל אינני יודע על מה ולמה זכיתי. כשאלמד את נימוקי הוועדה, מבטיח לשתף.
שבת שלום.