רק בנימין נתניהו יכול לשלוח שלושה רמטכ"לים לטירונות ארוכה
חשבתי שצריך להחליף את רה"מ, אבל אני שלם על בחירתו. החשש הכבד הוא שבמסווה של "רצון העם", יפעלו שליחיו למנוע את העמדתו לדין. וגם: כחול לבן והימין החדש
אבי בניהו 12/04/2019
1
בינתיים לא חשוב איך ולמה ולכמה זמן. ההישג של בנימין נתניהו גדול, משמעותי וכמעט חסר תקדים, ולכן אתחיל מההתחלה: כפי שהתחייבתי כאן בפניכם בשבוע שעבר, ניצחון נתניהו אינו גורם לי לדיכאון, והשמש זרחה מעלי ומעל ישראל גם ברביעי בבוקר. אני, שנמניתי עם אלה שטענו כי צריך להחליף את נתניהו – מצהיר בפניכם כי הוא ראש הממשלה שלי במאת האחוזים, גם כשיש ביקורת קשה כלפיו. עם ישראל הוא העם שלי, ואינני מחליף אותו בעד שום הון שבעולם.
לאחר מערכת בחירות קשה מאוד, סוערת, רוויית השמצות ושיח ירוד באופן חסר תקדים, אמר הבוחר הישראלי את דברו. המסר העיקרי של הבוחר בעיני הוא צמצום או מחיקה של מפלגות שוליות ומפלגות שמצען מתאפיין בקו קיצוני וריכוז גדול של מנדטים במרכז, אצל הליכוד וכחול לבן. את המסר הזה קלט בוודאי נשיא המדינה, שינסה אולי להשפיע לכיוון של אחדות. אולם שני הצדדים, כך נראה, אינם מעוניינים בכך, כל אחד מסיבותיו: נתניהו מבקש "קואליציית מקלט" שתקנה לו חסינות מפני כתבי האישום נגדו, ואילו בני גנץ מבקש לשמור על קשר עין ואמון עם בוחריו, אחרי שהבטיח שלא יישב עם נתניהו. רצון הבוחר לחוד ופוליטיקה לחוד.
2
נתניהו יפעל לקבלת מנדט מהנשיא להרכבת קואליציה ימנית במהירות. הנכס העיקרי שלו, מלבד הניצחון הפוליטי ומספר המנדטים חסר התקדים, הוא אותו "רצון העם", שעליו חזר בנאומו שוב ושוב. הביטוי "רצון העם" מכוון בעיקר אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שכבר החל בהעברת הארגזים עם חומרי החקירה לפרקליטיו של נתניהו.
הכוונה היא לנסות לעמת את "רצון העם" עם החלטותיו של מנדלבליט לאחר שימוע, ולנסות להפוך אותן מ"החלטות" ל"המלצות" שאינן מקובלות "על העם". החשש הכבד הוא שבמסווה של "רצון העם" יפעלו שליחיו של נתניהו לפרק מסגרות של נורמות וחוק, של עליונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק, תוך ניסיון לנצל את קואליציית המקלט שיבנה (עם סעיפים והסכמות בעניין זה), כדי להקנות חסינות לראש ממשלה (בניגוד לשרים).
אם חלילה יתרחש ניסיון שכזה – לכופף ולנפץ מסורות ונורמות ולקדם חקיקה מהירה והזויה לטובת נתניהו – המחסום הכמעט יחיד לכך נמצא בתוך סיעת הליכוד, אצל גדעון סער, גלעד ארדן ועוד. התקשורת, המשפטנים והפרקליטות כנראה כבר יהיו עד אז פאסה. וגם נשיא המדינה. הלוואי שזהו רק חלום בלהות.
3
תגידו מה שתגידו, כחול לבן שנולדה כסטארט־אפ רק לפני חודשיים, הגיעה אף היא להישג לא מבוטל במספר המנדטים וכאלטרנטיבה לשלטון. נכון ששלושה רמטכ"לים לא הספיקו כדי להחליף את נתניהו, אולי בגלל הזמן הקצר, אולי הדבק שטרם יבש על החיבור בין שלוש מפלגות, אולי בגלל הרוטציה בין גנץ ליאיר לפיד ואולי בגלל ממלכתיות יתר ופחות מדי רעב בעיניים וסכין בין השיניים. ואולי בכלל, אחרי עשר שנים ברצף, ו־13 במצטבר – לא פשוט להחליף ראש ממשלה ולהתחיל משהו אחר. צריך אומץ בשביל זה ולא לכולם יש מספיק.
עשויה להיות עוד סיבה: "ההפרטה של החברה הישראלית". אנשים בודקים את עצמם ואת כיסם: הכלכלה בסדר, הגבולות מוגנים, כולם נוסעים לחו"ל, המקררים מלאים, המסעדות, התיאטראות ובתי הקולנוע גם – אז כל אלו יותר חשובים מכמה סיגרים ושמפניות, חשדות לשוחד וליקוק הדדי של ראש הממשלה למו"לים בתקשורת – לך תדע.
בבוקר שאחרי חיפשו בכחול לבן את 6־7 המנדטים שנפלו לבסוף בחצר של נתניהו, בניגוד לתחזיות במטה שלהם. אלו היו המנדטים שהלכו ממשה כחלון ומנפתלי בנט וזרמו לקופה של ביבי ולא לקופתם. כחול לבן רשמה בכל זאת הישג, והיא צריכה לשמור ולממש אותו, גם אם באופוזיציה. זו לא בושה – זו שליחות. הם יצטרכו להתמקם בוועדות ולנהל אופוזיציה לוחמת כפי שנתניהו לא חווה מעולם, ודווקא בתחומים חברתיים־כלכליים ובוועדות הפנים, החוקה וביקורת המדינה (נא לא להצטופף ליד ועדת החוץ והביטחון).
גם כאן, מעל דפים אלה, כתבתי על גנץ ועל גבי אשכנזי שאם הם הולכים לפוליטיקה, עצתי להם היא להיות מוכנים להיות ראש ממשלה ושר ביטחון, אבל להתכונן גם לאפשרות שהמציאות תטיל עליהם לצפות מהספסלים האחוריים של הכנסת על "הקרחת של יהושע מצא". רק להישאר על הגלגל. בינתיים, ביבי והמציאות שולחים אותם לטירונות ממושכת באופוזיציה וכדאי שינצלו אותה לסמינר לממשל ולפוליטיקה. וזו בהחלט הכוונה שלהם.
4
לבי לבי על מפלגת העבודה, מותג לאומי גדול שמוצא את עצמו בשפל חסר תקדים ומסוכן לעתידו. מפלגה זו, ש"בוגריה" כבר שלפו סכינים שעה אחת לאחר פרסום תוצאות המדגם, נפלה קורבן לשלושה גורמים: הדנ"א המחורבן שלה; ההקמה הפתאומית, המהירה והמוצלחת של כחול לבן, ששאבה בקשית ענק את "ימת העבודה", שממילא לא הייתה משופעת במנדטים; ויו"ר חדש, "ילד חוץ", אבי גבאי, שניהל יחסי אהבה־שנאה עם המפלגה וותיקיה וגירש את ציפי לבני בפני המצלמות (גם אם בצדק במהות, אך לא בדרך).
מנגד, גבאי ניהל קמפיין טוב מאוד, העמיד נבחרת מצוינת והידק את השורות עם שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ, יושבי הראש שקדמו לו. גם צירופו של טל רוסו היה שיחוק לשעה קלה וניתן להניח כי יפרוש בקרוב. אלא שהמציאות חזקה מכל חלום ומכל קמפיין. לא מעט מתומכי העבודה המסורתיים הצביעו הפעם לכחול לבן כדי להעניק לה את הכוח להחליף את נתניהו (ואת חלקם אני מכיר מקרוב), וכעת, עוד לפני הפסח, החל מבצע "ביעור החמץ" של העבודה לפי מיטב המסורת.
המנכ"ל ערן חרמוני, ששוריין כדי לנהל את המפלגה הוא הראשון שדורש מהיו"ר להתפטר, לא פחות. הרעיון שכבר מתרוצץ הוא יו"ר זמני במקום גבאי לשנה (אם יפרוש או יופרש), ואז בחירות. מן הסתם העיניים נשואות לפרץ, אבל עשויים להיות רעיונות נוספים. בכל מקרה, אל תספידו את העבודה. המשבר עמוק וקשה, אך מכאן יכולה לבוא רק צמיחה.
5
כשאני כותב שורות אלה, נפתלי בנט ואיילת שקד מטלטלים בין מדבר להמשך החיים הפוליטיים, כשהם מתפללים לתמיכת החיילים. דווקא הם, החיילים.
בנט ניהל קמפיין של הסתת החיילים נגד הפרקליטות הצבאית ונגד המפקדים שמגבילים אותם בהוראות הפתיחה באש, גייס באוניברסיטת אריאל לוחמים במילואים שיסכימו לצאת עם או בלי הוריהם נגד מפקדיהם, השמיץ רמטכ"לים ושרי ביטחון קודמים ללא שום בושה, ואת כל אלה ניסתה שקד לטשטש באמצעות בושם הפאשיזם שריססה לנו באוויר.
השניים המוכשרים הללו טעו בהערכתם כשעזבו את הבית היהודי, שנתנה בהם אמון, תמכה בהם ובנתה אותם פוליטית. מחיר השגיאה גבוה מאוד. בנט, הסבור שהוא ראש ממשלה פוטנציאלי מבוזבז ושר ביטחון אולטימטיבי, בסך הכל ביקש להתנתק מ"הדוסים" ומהרבנים ולהתמקם בעמדת הזינוק הקרובה ביותר לירושת נתניהו (שבינתיים אינו הולך כנראה לשום מקום). זו הייתה טעות מן הסוג שהניצוצות שעוד יעופו בין שקד (שהתנגדה למהלך) לבנט (שדחף) עוד יגיעו אלינו, ומהר.
קואליציה ימנית ללא בנט ושקד היא יום שמחה כפולה ומכופלת ברחוב בלפור בירושלים וסיבה טובה לגלידת פיסטוק.
6
בחודש האחרון חסמתי עשרות עוקבים בטוויטר שאיחלו לי מיתות שונות ומשונות ועוד מרעין בישין. בתחילה חשבתי שזו חובתי לסבול מהם, משפתם הרדודה ומלשונם המלוכלכת. איני חייב להעמיס את אלה שבדרך כלל באים בעילום שם להעמיס על בריאותי, נפשי וסבלנות.
7
יש לנו במדינה עוד קוסמים מלבד נתניהו. חלק מהם פגשתי לאחרונה במחלקת חוט שדרה בבית לוינשטיין ברעננה. הם העמידו את אמא שלי על הרגליים לאחר ששברה חוליה או שתיים ועשו זאת במקצועיות, בסבלנות אין קץ, במסירות ובאהבה, ואכן ביצעו מעשה קוסמות. תודה לכם שם.
שבת שלום.
0 תגובות