תחנה סופית: קריאה אחרונה לנוסעים מכחול לבן המבקשים להגיע לירושלים

הבעיה היא שלכחול לבן אין בינתיים מסורת, אין רקורד של עשייה, ואין מספיק שומנים שיעצרו את הסכין בטרם תגיע לעצמות. וחוץ מזה, היא מאיימת על בנימין נתניהו ועל עמיר פרץ ואהוד ברק – ולכולם יש עניין לחבוט באנשי המפלגה ולהקטין אותם.

אודה, יש לי חברים בכחול לבן, שלושה מפקדים לשעבר, שניים ישירים ואחד עקיף ועוד כמה חברות וחברים מדרך ארוכה. ומקובל עלי שכחול לבן היא האלטרנטיבה היחידה והראויה יותר לשלטון נתניהו. אבל כידוע נאמנים פצעי אוהב והזמן דוחק, ולכן אני מבקש להעיר מספר הערות ולצאת בקריאה אחרונה לנוסעים לירושלים.

העובדה שמטה בני גנץ נוקט צעדים לאבטחת מידע מעידה על גישה נכונה לשליטה בקמפיינים בישראל של 2019 מול מה שקורה סביב. הטעות שעשה כפולה: הראשונה, על פי הפרסומים בתקשורת, היא שלא שיתף בכך את חבריו לקוקפיט, והשנייה היא ששכר משרד חקירות, שגם אם הוא מעולה מקצועית, הוא בראשות יעקב פרי, שהיה ממייסדי יש עתיד, שר וח"כ מטעמה ואשר נאלץ לעזוב בלי שיאיר לפיד יפציר בו להישאר. לאחר שהעובדה הזאת פורסמה, שואל הציבור שמבקש לתת אמון בכחול לבן, אם ישנם ממצאים, ואם כן – מהם? מי המדליף ומי החפרפרת? מי שלא רוצה לחשוף ממצאי חקירה – לא מזמין חקירה (אגב, בהקשר אחר, טוב עשה מנכ"ל אל־על שלא ערך תחקיר רשמי על שהתרחש בטיסת רה"מ ורעייתו לאוקראינה, שכן אם היה עושה תחקיר, היו מתקבלים גם ממצאים…).

בנוסף, כחול לבן מתקשה לקדם את הקמפיין ואת המסרים, ולשמור על הדבק בין שלוש המפלגות שמרכיבות אותה. לא ברור מדוע היה חייב יאיר לפיד לטוס לפגישות עם שר ההגנה של יפן בחודש האחרון של הקמפיין? האם חתם על ברית הגנה? האם דן באי־אספקת מערכות נשק יפניות לאיראן? מה הדחיפות? האם הוא באמת מחליפו של נתניהו שביטל ביקור ביפן? האם הבוחרים נמצאים בטוקיו ואוסקה או בחצור הגלילית ובבאר שבע?

זאת ועוד, העובדה שגם מנהל הקמפיין על פי התקשורת נסע לחופשה בחו"ל עם המשפחה בחודש האחרון של הקמפיין, מלמדת על היעדר משמעת, שהיא הכרחית בכל קמפיין.

הרעב הפוליטי והתשוקה לנצח הם מוצרי צריכה בסיסיים בדרך לניצחון. לכחול לבן יש חודש אחד לחדד מסרים, להדק שורות, לחזק תיאום ולהסתער על החברה הישראלית (כולל החברה הערבית, בלי לחשוש) ולשדר מסר של תקווה ואחריות. גם מה שנראה כדחיית ידו המושטת של איימן עודה לשותפות נראית לי כשגיאה חמורה, שנובעת מהפחד והחשש מהסתה של נתניהו. בניית גשר של שותפות עם ערביי ישראל ושילובם בחברה ובעשייה היא אתגר של כחול לבן.

וזוהי כאמור קריאה אחרונה לנוסעים המבקשים להגיע לירושלים. "לא לדאוגוסט" זה לא הקמפיין שלכם!

אני מכיר אותו כאדם שקול ואחראי, שנשלט רק על ידי מצפונו, על ידי שלטון החוק, הראיות ומידת הדין והצדק. לא נתניהו ולא ברק לפניו וגם לא שקד (שאגב, תמכה במינויו עם פרופ' גבריאלה שלו מול משה ניסים וח"כ ענת ברקו – נציגיו של נתניהו בוועדת האיתור) שולטים בו. וכל היתר פוליטיקה זולה.

כבר כתבתי כאן שמי שלא נתן לשקד מקום אחד בליכוד – ישלם ב־6־8 מנדטים של הליכוד־כולנו, שילכו מן הסתם לתנועת ימינה.

נפלאות דרכי השם.

המסר של תומכיו: גלנט מביא גם ניסיון ביטחוני וגם יכולת להביא קולות מהמרכז ומהשמאל, מהחקלאים ומההתיישבות העובדת. אסור להתעלם ממנו.

(גילוי נאות: גלנט ואני לא משוחחים כבר תשע שנים, וגם קודם לכן השיח היה מעוות).

תגידו מה שתגידו – מדובר באידיאולוג, מנהיג, אדם צנוע ופשוט, שחי בשדרות עם אחלמה והמשפחה וחותר ללא ליאות למימוש שליחותו האידיאולוגית. בישראל של 2019 זה לא דבר מובן מאליו, וזה כשלעצמו ראוי להערכה.

לאחרונה, עם המנכ"ל החדש מאיר קווין, הם הקימו רשת של 7,000 מתנדבים שמסייעים לחולים ובני משפחות בקניות, בהבאת תרופות ובהסעת הורים למשמרת ליד מיטת בנם. הם מעבירים דיסק רפואי מישראל לבוסטון מהר יותר מכל גוף שאתם מכירים, וגם תרומות של מח עצם מישראל לבולגריה ומסייעים בליווי חולים לחו"ל. בשבוע שעבר, למשל, עסקו בתרומת מח עצם עבור ערבי מחברון ועוד. לעמותה מוקד בירושלים, שמאויש כל הזמן ונותן מענה לכל פנייה.

שאלתי את הרב צ'ישינסקי מה צריך כעת יותר מכל, לצד תרומות ויחסי ציבור, והתשובה הייתה "מה שאפשר". אז אני אגיד לכם: אסור שארגוני החסד הללו יופעלו על ידי חרדים בלבד, ואני מנצל את הטור שלי כדי לפנות אליכם ואל חבריכם ובני משפחותיכם, ולבקשכם להתנדב ולו לשעתיים בשבוע או בחודש כדי לסייע, להסיע, ללוות או כל דבר אחר. איך תעשו את זה? שלחו הודעת וואטסאפ אישית למאיר המנכ"ל בטלפון: 052־5808930, ואתם גם בפנים וגם רשומים לחסד בעולם הבא. יש מקום לכולם.

שבת שלום.