פעם הם פעלו כגנבים בלילה, היום הכל מהמקפצה, שלא לומר מהבריכה עצמה | אבי בניהו

כשהם דורשים "משילות", הם מתכוונים לצייתנות מוחלטת של כל הפקידות הביטחונית, המדינית והכלכלית לגחמותיהם | לפוליטיקאים יש מה ללמוד מהפצ"רית | גלי צה"ל חשובה ופופולרית מכדי להיות תחנה של מארשים וד"שים

אבי בניהו 30/10/2025

1. בניו יורק הייאוש נעשה יותר נוח. אפילו יותר מלונדון. בגלל פערי השעות. כשאתה קם בבוקר ופונה לחדשות מהבית, הרוב כבר התיישן, ספינים שהתפוגגו, החלטות שלא יתקיימו, אמירות הזויות לבייס הפוליטי. וכך הלאה.

אבל יש דברים שהם חוצי חדשות וספינים ועתידים לפגוע בחיינו ובביטחוננו. קחו למשל את המינוי של טלי גוטליב לוועדת החוץ והביטחון ואולי לוועדות המשנה שלה. מדובר בפריקית של כותרות, במי שהיא מבוקשת לחקירה במשטרת ישראל בגין חשד לכאורה לעבירה על חוק השב”כ בהדלפת מידע ביטחוני. זה דבר נוראי.

או למשל ההחלטה למנות את יאיר נתניהו לשר ההסברה של העם היהודי. אומנם הייתה לי “הזכות ההיסטורית” להיות הראשון לזהות את כישוריו הדוברותיים כמפקדו בדובר צה”ל, אבל מכאן ועד לאפשר לאיש שמטנף ללא הרף את ראשי השב”כ והצבא, התקשורת ועוד, לנהל את הסברת העם היהודי, המרחק עדיין רב.

פעם הם פעלו כ”גנבים בלילה”. כבר לא. הכל מהמקפצה ולאור היום, שלא לומר מתוך הבריכה עצמה. בלי בושה, ללא עכבות, מבלי לספור אף אחד.

בהתחלה גם אני כמעט ונפלתי בפח שלהם כשהם דיברו על “משילות”, אבל מהר מאוד הבנתי שהם מתכוונים בעצם ל”שליטה” מלשון שליט, לצייתנות מוחלטת של כל הפקידות הביטחונית, המדינית והכלכלית לגחמותיהם ולרצונם, לשלטון של מורא ופחד בשירות הציבורי ובשלטון המקומי, מאימת שלילת התקציבים וההדחות.

הם מבקשים לסלק מדרכם את כל מה שמפריע להם לשלוט ללא מְצרים בכל תחום: לסלק את שומרי הסף או לאלף אותם – לציות מלא כמו כלבים לאדוניהם, הם לא רוצים הפרדת רשויות, זה לא טוב להם, וכבר היום הממשלה שולטת ומנהלת את הכנסת ואת יושב הראש שלה ואת ועדותיהם. הם רוצים נאמנים פוליטיים או פקידות כנועה בכל פינה, בכל תפקיד ובכל רמה.

כעת הם לוטשים עיניים להשתלטות הממשלה גם על הרשות השופטת, היא המחסום האחרון. הם שמים פס על ועדות סינון ואיתור, הם לא מתייצבים לחקירות משטרה ומבקשים לחוקק חוק שיאפשר לעצור משפטים של ראש ממשלה ושל שרים. ואחר כך יבואו בתור הפטור ממשפט גם לחברי הכנסת ולראשי הערים, שהוועדה הפוליטית בכנסת תחליט לפטור אותם כי הם השלטון, והם רוצים שליטה ולא “משילות”.

והם לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית לאסון הכבד ביותר בתולדותינו שבו נשחטו, נרצחו, נשרפו ונאנסו נשותינו, זקנינו וילדינו תחת אחריותם, במשמרת שלהם ותחת הקונספציה שלהם – הם רוצים ועדת צל”שים שתעטר אותם ב”אות התקומה”, על הניסים והנפלאות שחוללו בעם הזה ובמדינה הזאת.

והם יחסלו ויסכלו ויגבילו בחקיקה או בדרכים אחרות כל מי שיעמוד בדרכם לשליטתם בקופה הציבורית כרצונם, לפטור משירות לחרדים, לסדר עדיפות פוליטי ולא ממלכתי, ולשליטה במשאבי המדינה, וכל מי שידרוש שירות ציבורי מקצועי ונאמן למדינה ולאזרחיה. והם רוצים לפרק את תפקיד היועץ המשפטי, ושראש הממשלה ושר המשפטים ימנו יועץ ללא ועדת איתור וקריטריונים. והם רוצים ששר המשפטים ושמחה רוטמן ימנו תובע ראשי שיוכל לעיין מחדש עם המפכ”ל בתיק נתניהו ולבטל אותו, ובינתיים לעצור את המשפט, וכבר שכחו ש”לא יהיה כלום, כי אין כלום”.

והשרים חותמים כולם על בקשת חנינה מרוב שאין כלום, ונתניהו לוחץ על דונלד טראמפ ללחוץ על הנשיא יצחק הרצוג לחנינה (אגב, אני מאוד בעד עסקת טיעון מקילה) ובינתיים ראש הממשלה מתחמק יפה מהחקירה הנגדית, בעוד לעדותו הפתוחה הגיע בזמן והפך אותה למסיבת עיתונאים.

ישראל מאוחדת, משוקמת ונבנית איננה כרגע באינטרסים שלהם. הם רוצים להבטיח ניצחון בבחירות בכל מקרה, ועם חוקים מוטי בחירות כמו הורדת אחוז החסימה, עם חסימת מתחרים פוליטיים, ועוד לא דיברנו על הבוטים ומכונות הרעל.

לא “משילות” הם מבקשים, אם כי שליטה, צייתנות, אימה, שליטה בתקשורת, באקדמיה, בשירות הציבורי ובשלטון המקומי. יריב לוין כבר הבטיח שאם רק ייתנו לו להעביר את ההפיכה המשטרית – לא יוחלף עוד השלטון בישראל. הם בדרך לשם.

2. טוב ונכון נהגה הפרקליטה הצבאית הראשית כשהוציאה עצמה לחופשה (על פי הודעת דובר צה"ל) עד לתום החקירה בעניין התעללות לכאורה של החיילים בבסיס שדה תימן והדלפת הסרטון. טוב ונכון שהחקירה מתנהלת זה זמן מה ללא מורא ומשוא פנים, קודם באופן סמוי וכעת גלוי, וטוב מאוד שהרמטכ”ל נהג כפי שנהג.

הפרקליטות הצבאית היא גוף מרכזי וחשוב גם בתוך מערכת הביטחון, גם במערכת המשפט וגם בקרב גורמים מדיניים ומשפטיים בעולם. תפקידה במלחמה הוא לוודא שצה”ל יקבל את הכלים כדי לנצח וגם שיישאר צבא ערכי ומוסרי כדי להגן על דמותו ולוחמיו.

הפרקליטות הצבאית צריכה להיות נקייה וטהורה, וכל כתם שמתגלה בה צריך להתנקות, היא מחויבת לתחקירי אמת, לדיווחי אמת ולמסקנות אמת. אוהלה חייב להיות נקי מכל רבב, ולכן טוב שיש חקירה, וטוב שהיא מתנהלת בנוקשות הראויה.

צריך לחקור גם האם הסרטון נערך בצורה מעוותת, גם את עצם ההדלפה וגם את אמינות הדיווחים לבתי המשפט ולכנסת לאורך השנה האחרונה.

במחנה הימין מיהרו לקפוץ פוליטיקאים ועיתונאים ולהטיח האשמות כבדות בפצ"רית, שתמסור בשלב ראשון עדות, וספק אם תתברר כאשמה. במקום לצהול על כך שאולי סיכלו עוד אויב בעוד זירה, מוטב שהיו לומדים כיצד צריך לנהוג גורם בשירות הציבור כשיש חקירה בעניינו (או אפילו בסביבתו) – לצאת לחופשה. ואולי להציע את הנורמה שקבעה הפצ”רית גם לאלילים שלהם רוויי החקירות שלהם־עצמם ושל סביבתם.

מצה”ל אנחנו בינתיים מצפים ליותר, ובטח ממגדלור הצדק והמוסר, ויש לדרוש את מיצוי החקירה בהקדם ונקיטת הצעדים שיידרשו. ללא מורא וללא משוא פנים. לתת דוגמה כלפי מעלה לדרג הממונה שלא אחראי על כלום.

3. גלי צה”ל. התחנה הזאת קרובה לליבי, הייתה לי הזכות לפקד עליה שש שנים והכרתי אותה גם מעמדת כתב צבאי, יועץ לשרי הביטחון וכדובר צה״ל. אין מוזרה כמוה בעולם, אין פופולרית ומואזנת ממנה בישראל.

אם היו מציעים כיום להקים תחנת שידור צבאית בישראל, הייתי מראשי המתנגדים, אבל כיום, משהיא קיימת, בועטת, רלוונטית, משתנה ונהנית מאמון הציבור ומאחוזי האזנה גבוהים של צעירים ומבוגרים – אסור לדעתי לסגור אותה. התחנה הציבורית והצבאית הזו לא ידעה שנה אחת של מנוחה – ועדות ממשלתיות, צבאיות ואחרות קמו חדשות לבקרים כדי ״לבחון״ אותה, לחפש מודל הפעלה ובעלות או לנסות להעלים אותה. היא מפריעה מאוד עם שני ערוצי השידור שלה גם לתאגיד השידור, גם לפוליטיקאים שמתרגלים לראיונות מפנקים וגם לתחנות הרדיו האזוריות.

רק לפני שנתיים הקים שר הביטחון של ממשלת הליכוד ועדה לבחינת גלי צה״ל, לאחר שספג לחצים מהימין. בראש הוועדה עמד מנכ״ל משרד הביטחון אייל זמיר (כיום הרמטכ״ל), עם חברות וחברים רציניים ומנוסים. כל המלצות הוועדה אומצו על ידי השר, והן מיושמות בקפידה על ידי מפקד התחנה ואנשיה. דור שדרים כמו רזי ברקאי ויעל דן פינו מקומם לצעירים יותר, והקסם ממשיך לעבוד.

ואז מינו את ישראל כ״ץ לשר הביטחון. גלי צה״ל, למיטב ידיעתי, לא הייתה על הכוונת שלו – ההפך, אבל הלחץ מהשר שלמה קרעי, מכמה חברי כנסת, מהשופרות ועוד, גבר והוא הקים ועדה נוספת, פוליטית לחלוטין, ללא נציג הצבא, שסימנה מטרה: סגירה או סירוס מוחלט, שכמוהו כסגירה בפועל.

אסביר: מחלקת החדשות של גלי צה״ל, שאותה ממליצים לסגור, הייתה בעיניי, כמפקד גלי צה״ל, הקטר שנועד לסחוב את הקרונות של הדברים החשובים, שהם ליבת הייעוד של גלי צה״ל: תרבות, מוזיקה, דוקומנטציה, תוכניות צבאיות ותוכניות לחיילים, משדרים מיוחדים וכך הלאה. היא אמצעי ולא מטרה. אי אפשר בישראל להחזיק תחנה ללא חדשות, ואת זה ידעו ויודעים היטב כל חברות וחברי הוועדה הפוליטית שמינה ישראל כ״ץ, כך נהגתי וסברתי אני, וכך מפקדי גלי צה״ל האחרים.

ללא שידורי חדשות במתכונת ובמינון ראוי, קשה לקיים תחנה. כי מי יאזין לתחנה שתשדר מארשים וד״שים? אני רואה בהחלטה הזו לסגור או להשתלט על גלי צה״ל, חלק מתהליך של פגיעה בשיח הציבורי בדמוקרטיה, בתקשורת ובאקדמיה (יש גם אוניברסיטה משודרת), ואני חושד במחוללי ההמלצות וההחלטה, שהם מקווים שיוכלו במעלה הדרך למנות מפקד ״משלהם״ שיעשה גם חדשות ״משלהם״, בלי ביקורת על הממשלה, רק על מתנגדיה. כי הממשלה הזאת לא כאן כדי להשמיע מוזיקה אלא כדי לשלוט, ולא נראה לי שהיא תוותר על גלי צה״ל, אלא תנסה בהליך סדור להשתלט עליה.

אבל אני גם משמר אופטימיות, אני מכיר את עמדת הרמטכ״ל ועמדת המטה הכללי הנהנים היום מגלי צה״ל ומשידוריה בעניין ביטחון וצבא – ותומכים, ואני גם סומך על בג״ץ ועל המציאות ועל המאזינים, ואם יורשה לי להעריך בזהירות, עוד נשמע את מבזק החדשות של גלי צה״ל גם בעתיד, במינון ובתצורה כזו או אחרת.

4. הבחירות הבאות צריכות להיות סביב שני נושאים מרכזיים: האחד – חובת שירות, מהות האזרחות הישראלית והשוויון בנטל, והשני – דמותה וערכיה של מדינת ישראל. המסר האחד והיחיד של גוש האופוזיציה בקמפיין צריך להיות: "לכו להצביע". אם צריך להסביר מדוע, אז חבל על הזמן. יצטרכו להקים מהכורסאות את כולם מהעיר, הכפר והקיבוץ, את היהודים, את הערבים ואת הציונות הדתית שמבקשת לראות כאן שלטון ימני אחר, ממלכתי, ערכי וחומל.

השבוע ראיתי שחברי כנסת ושרים מהליכוד קוראים להשתתף ב"עצרת המיליון" של החרדים נגד גיוס!!! ואני תוהה: זו מפלגת הליכוד? האם הם בעד השתמטות? היכן נתניהו? היכן חברי הליכוד שהם ובניהם משרתים? מה לליכוד ולהשתמטות החרדים?

כשם שהיהדות היא עניין רציני מדי מכדי להפקיד אותו בידי מפלגות דתיות בלבד, כך שירות המילואים והנשיאה בנטל הם אירוע גדול, ערכי וקריטי מכדי להפקידו בידי "מפלגת מילואים". זוהי משימת הדור.

5. עשר דקות לאחר שרכשתי השבוע בדוכן בשדרה השישית בניו יורק כובע אדום עם ססמת הבחירות המוכרת והידועה של הנשיא דונלד טראמפ ״MAKE AMERICA GREAT AGAIN" הבנתי את עוצמת התמיכה במועמד לראשות העיר זוהרן ממדאני. כמות מבטי השטנה, הצ'פחות והחצי יריקות שספגתי בכמה דקות לימדו אותי עד כמה הם שונאים כאן בעיר הליברלית את טראמפ – ומכאן גם תמיכתם בממדאני. ואני בסך הכל רציתי להצדיע לנשיא האמריקאי על ששחרר לנו את החטופים, שהפסיק את המלחמה ושהוא שומר צמוד על הפסקת האש. כי אכפת לי מישראל יותר מאשר מארה"ב, ובינתיים הוא טוב לנו.

למרות זאת נדהמתי מכמות היהודים והישראלים שעומדים להצביע לממדאני שהוא נגד ישראל, בעד ה־BDS, שהודיע שיעצור את נתניהו והאשים את ישראל בפשעי מלחמה. ״אנחנו הולכים לבחור ראש עיר. לא סנאטור ולא מושל״, הם מסבירים לי, ומוסיפים: "ראשות העיר לא תוביל אותו לנשיאות. הוא יליד אוגנדה ומנוע מלהתמודד, אבל הוא יעשה טוב לעיר, למחירי השכירויות (אומרים שהוא ירסק את הנדל״ן ושצפויה בריחת עשירים מניו יורק, ושכרגע שוק הנדל"ן בעיר קפוא) ויילחם בטראמפ ובמדיניותו.

ממדאני, מתברר, הוא קמפיינר מעולה. צעיר, מחובר, דעתן, אמיץ ויודע להבטיח. אפילו לקהילה החרדית הענקית בניו יורק הוא הבטיח לבטל להם את לימודי הליבה. במובן הזה הוא נציג ש״ס ודגל התורה בניו יורק.

הצבעת היהודים והישראלים לממדאני מעוררת כעס מובן בישראל ואצל הרפובליקנים היהודים באמריקה, אבל היא מלמדת גם על הזנחה פושעת של ממשלת ישראל ושל מערך ההסברה שלה את יהדות ארה"ב הדמוקרטית, שעומדת בחלקה לקבל את ״דין התנועה״ ולבחור במועמד המפלגה.

המלחמה בעזה והזנחת ההסברה לא מוסיפות גם הן לאירוע וגם לא פרישתו מהמרוץ בינתיים של המועמד קרטיס סליווה. מעמדה של ישראל בארה"ב נמצא בירידה. לראשונה מאז 1998, כשה"ניו יורק טיימס" החל לשאול אמריקאים על הזדהותם, הסקר מצא כי 44% מהבוחרים הרשומים בעיר ניו יורק מזדהים יותר עם הפלסטינים, בעוד 26% מזדהים עם ישראל. בנוסף, רוב של 51% טענו כי "ביקורת על ישראל אינה בהכרח אנטישמיות", לעומת 31% שסברו אחרת.

היהודים האמריקאים, שבעבר היו התומכים הנאמנים ביותר של ישראל, הפכו ביקורתיים כלפי ממשלת הימין בישראל בעקבות המלחמה בעזה. סקר עדכני של ה"וושינגטון פוסט" מצא כי רובם סבורים שישראל ביצעה פשעי מלחמה. שינוי דעת קהל זה יוצר תמריצים חדשים גם לדמוקרטים מתונים בקונגרס לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל, ומסביר מדוע עמדתו הפרו־פלסטינית של ממדאני מהדהדת כל כך במרוץ הנוכחי.

בינתיים ממדאני נהנה מהתלהבות צעירה ומקמפיין תקשורתי חכם, והוא נראה מבוסס היטב בחזית המרוץ. הוא קליל, ממוקד, שולט ברשתות, לעומת קמפיין גמלוני ורווי שגיאות של אנדרו קואומו, המתנהל עם רקורד לא חיובי מתקופת הקורונה ועוד פרשיות נלוות.

בכל אופן, לראש עיריית ניו יורק אין השפעה גדולה על מדיניות הממשל כלפי ישראל, והבעיה עם ממדאני ותפיסותיו היא פנים־אמריקאית. זה יהיה בעיקר מרגיז ומעצבן ומתסכל אם יקבל את העיר דווקא מקולות היהודים – אבל זה לא איום קיומי, ויש לנו כאן בעיות גדולות יותר.

ניו יורק של אוקטובר 25' היא עיר תוססת עם כלכלה פורחת והכנות לכריסמס. תופעת החנויות הרבות הסגורות במדיסון ובשדרה החמישית בתקופת הקורונה – נעלמה. המחירים בכל התחומים עלו באופן ניכר, והומלסים חזרו בהמוניהם לקרנות הרחוב, לתחנות האוטובוס ולגינות, חוששים מהחורף והכפור ומחכים לראש העיר שייתן להם קורת גג.
וזה כמובן לא יקרה.

6. ביום ראשון הקרוב אעמוד על הבמה באולם של מועצה אזורית מנשה בגן שמואל ואשא דברים בעצרת הזיכרון ליצחק רבין ז״ל. אספר שוב על שראו עיניי בלילה הארור ההוא שבו הייתי עד כעוזרו למעשה הרצח.

את העצרת הזו, שעיקרה שירת רבים בכותרת "שרים ליצחק – משיר הרעות ועד שיר לשלום״ – יזמתי כשמוניתי למפקד גלי צה״ל, ביחד עם צה״ל וחיל החינוך והמועצה האזורית. מאז, האירוע הזה הפך למסורת שנתית מכובדת שמשודרת גם בכאן 11. ובסוף הערב נשיר כולנו בלי למצמץ את ״שיר לשלום״ עם הלהקות הצבאיות, לאחר שהרמטכ״ל זעם וביטל הנחיה אווילית שאסרה על הלהקות הצבאיות לשיר את השיר הזה באירוע בגן שמואל. כאילו שעם שלם שמתפלל שלוש פעמים ביום לשלום, לא יכול לשיר "שיר לשלום", וכאילו העם שמצווה בתורתו "בקש שלום ורדפהו" לא יכול לשיר "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

לא רק שנשיר את השיר האחרון ששר בחייו יצחק רבין ז״ל ושמילותיו הוכתמו בדמו, נשיר אותו בקול רם, בגאווה ובתקווה. נזכור ולא נשכח.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.

פעם הם פעלו כגנבים בלילה, היום הכל מהמקפצה, שלא לומר מהבריכה עצמה | אבי בניהו

0 תגובות

שום תעלול נרטיבי לא ימחק את חרפת הטבח - ולא את הכישלונות שבאו אחריו |אבי בניהו

בשורת הפצ"רית: יום שחור לצה"ל - וקריאת השכמה למערכת שלמה | אבי בניהו