מתקומה לדלת מסתובבת: המלחמה ברצועת עזה איבדה כיוון | אבי בניהו

לראשונה שמענו חבר קבינט שמצהיר כי השבת החטופים היא מעל יתר יעדי המלחמה. החיזבאללה רחוק מתבוסה ובצפון יידרש הסדר. זהירות מההתלהבות מהמינויים של טראמפ

אבי בניהו 
1. 
נדמה לי שזו הייתה הפעם הראשונה שבה שמעתי חבר בכיר בקבינט שמצהיר כי משימת השבת החטופים היא ראשונה במעלה וקודמת ליתר יעדי המלחמה. היה זה שר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ, וצריך לתפוס אותו במילה. לצערי ולצערכם, הדבר לא נתון רק בידיו, אלא יותר בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר שלוחצים על הבלמים, וכמובן, להבדיל, בידי חמאס, שצריך להסכים. אבל לשר הביטחון תפקיד חשוב בחתירה להסכם חטופים, בחשיבה מחוץ לקופסה, בגיבוי לצוות המו"מ ובהכשרת דעת הקהל, אם וכאשר תימצא הזדמנות.
הדברים הללו מקבלים משנה חשיבות כשקטאר מודיעה שהיא מפסיקה את מאמצי התיווך, וכשיש חילופי ממשל בוושינגטון. החודשים הללו, שהם "שטח מת" בדיפלומטיה האזורית, יכולים להיות קריטיים לגורל החטופים שעודם בחיים, ולכן הקבינט כולו צריך לאמץ את גישתו ותפיסתו של השר כ"ץ, ולפיה השבת החטופים היא ראש וראשון ליעדי המלחמה. נדמה לי שיש לזה השפעה לא מבוטלת על דמותנו ומורשתנו כמדינה וכחברה.
2. 
אמירתו של שר הביטחון כ"ץ, על כך שישראל "ניצחה את חיזבאללה", הייתה כמובן מוקדמת ומוגזמת, ואת זאת חוו על בשרם בני המשפחות השכולות החדשות מצה"ל ומנהריה שהצטרפו השבוע למשפחת השכול הגדלה והולכת, וגם תושבי הקריות ומרכז הארץ. חיזבאללה ספג מכות קשות וכואבות ואיבד מנהיגים, מפקדים ויכולות – אבל מחזיק עדיין ביכולת ירי ולחימה המסוכנת לישראל, והוא רחוק מתבוסה.
החשש שמקנן בי, ואני ממליץ שיקנן גם בכם, הוא שבעוד נתניהו והממשל האמריקאי מתקדמים מאוד להסדרה סבירה בגבול הצפון – שתאפשר הרחקת חיזבאללה צפונה, פיקוח ואכיפה בינלאומיים והחזרת התושבים לבתיהם – ינסה ראש הממשלה "לתחזק" את המלחמה ברצועת עזה משיקולים פוליטיים וקואליציוניים.
כשצה"ל חוזר בפעם הרביעית למחנה ג'באליה ברצועת עזה ומאבד לוחמים במארבים, בציד נ"ט ובמלכודות – ניתן להבין שאנחנו נמצאים במצב של "דלת מסתובבת", שיכול להימשך שנים, ועלינו להגיע גם בדרום לסוג של הסדרה והבחנה בין השלטון האזרחי בידי זרים לאחריות ביטחונית בידינו. זירות הלחימה מחייבות התמקדות וקביעת סדר עדיפות. אני סבור שהיעד הבא הוא איראן, פרויקט הגרעין שלה ושלוחותיה שמאיימות עלינו מעיראק ומסוריה.
מחיר המלחמה כבד מאוד בדמים ויקר בכספים (מיליארד שקלים ביום). אסור לנו להתאהב בנוכחות בעזה ובחלומות המסוכנים של התיישבות מחודשת ברצועה. מחירה של תחזוקת המלחמה בעזה, במלחמה שאף פעם לא די בה, תהא בעוכרינו.
אלא אם מישהו מחכה לדונלד טראמפ וחושב שהוא יכפה בדרום הסכם טוב לישראל. אני בספק.
3. 
הנשיא הנבחר טראמפ בונה את הקבינט שלו במהירות ומרצף אותו בתומכים גדולים של ישראל וביטחונה, וזוהי כמובן בשורה טובה מאוד לכולנו, אלא שסכנה טמונה בצידה (אסביר מיד).
צהלות השמחה על המינויים הללו בקרב הימין (ולא רק) הישראלי מובנות לגמרי, והתחושה כאן, ובקרב היהודים תומכי ישראל בארה"ב, היא שיש לנו ידידים גדולים בממשל, עם מחויבות אדירה לבית היהודי השלישי ולביטחונה של ישראל במלחמתה בשבע זירות במזרח התיכון.
אלו בשורות טובות מאוד, אבל… נער הייתי וגם זקנתי, ואת האמירה שדברים שרואים מכאן, לא רואים משם, אתם כבר מכירים. כשהאנשים הטובים הללו ייכנסו לתפקידם ויחלו להיפגש עם מנהיגי העולם, יכירו מקרוב את הסוגיות המרכזיות, את מפות האינטרסים, את השחקנים במזרח התיכון, את האינטרסים האמריקאיים ואת אופיו ומזגו של הנשיא – הם יצטרכו להוכיח לסעודים, למצרים, לקטארים, לרוסים ולסינים, שהם לא "פקידי ממשל ישראלים", אלא אמריקאים. ראיתי כבר בשנים האחרונות פקידי ממשל בכירים יהודים ותומכי ישראל גדולים, שהופכים לאנטי־ישראלים כדי להוכיח לעולם את הניטרליות שלהם. שיהיה בהצלחה. אנחנו זקוקים לה מאוד.
4. 
אני אוהב מאוד את העיר אילת ואת תושביה. התוודעתי אליהם במאבק שניהלתי נגד סגירת שדה דב, שהיה עבורם מעין "תחנה מרכזית", אבל העניין הוכרע, ואני עוקב בעניין אחר העיר. התרגשתי כאשר ב־7 באוקטובר 60 אלף תושבי העיר קלטו בן לילה 60 אלף מפונים בלי ממשלה ובלי שרים – לבדם.
לאחרונה, נסעתי פעמיים לפגישות באילת ובחרתי לנסוע ברכב ולא בטיסה בגלל השיבושים בלוח הזמנים וביטולי הטיסות. הנסיעה נעימה ונוחה. אתה מגיע ברכב מנקודה במרכז לנקודה באילת מהר יותר מאשר בטיסה עם סידורי הטרמינל, ההגעה לנתב"ג והנסיעה משדה רמון לאזור המלונות באילת.
משהו אחר שגיליתי ותובנה שלי: רוב הדרך מהמרכז לאילת היא דו־מסלולית, למעט כ־70 ק"מ לאורך כביש הערבה, שם, לצידי הדרך, ראיתי את אנשי נתיבי ישראל ואת הקבלנים והכלים עובדים במרץ בחום הכבד (הערכה לנתיבי ישראל ולמשרד התחבורה – כשמגיע, מגיע).
בקרוב, כל הדרך לאילת תהיה דו־מסלולית ומהירה.
התובנה שהגעתי אליה היא שבהיעדר טיסות בינלאומיות לאילת, ובמצב שבו קל יותר וזול יותר לישראלים להגיע לאילת ברכב, יהפוך שדה התעופה רמון ל"פיל לבן" והחייאתו לשדה תעופה בינלאומי שיביא תיירים לאילת – היא משימה לאומית חשובה מיד אחרי המלחמה, כשהתיירות תחזור. ובמצב שבו אילת מתמודדת עם תיירות לעקבה, לסיני, לשארם א־שייח', ובקרוב ליעד החם והחדש, עיר הנופש נאם שלחוף הים בסעודיה – המשימה הזאת לא פשוטה.
5. 
השבוע הגשתי לבית המשפט בתל אביב תביעת לשון הרע נגד עופר שריר, שכתב ברשתות החברתיות שמוניתי לתפקיד דובר צה״ל בשנת 2007 ב״קומבינה״, שכללה "גם דרגה וגם ותק", ושגזלתי מצה״ל גמלה לא לי (תוך שהתייחס לכך שלאחר לכתי תיהנה רעייתי מגמלה שאיננה מגיעה לה). בנוסף הוא כתב כי תרומתי הגדולה ביותר היא בסיוע לחיזוק עמדות ארגון הטרור חמאס. לא פחות. התביעה הוגשה באמצעות עו״ד איל רוזובסקי ותומר פוקס ממשרד מיתר ועו"ד ציון אמיר.
פרשתי מצה״ל בתום 20 שנות שירות בצבא הקבע, ואני גאה בכל תפקידיי, אבל עד היום לא הגבתי לפרסומים מכפישים וחסרי כל שחר שפורסמו והופצו על אודותיי ברבים. טעיתי.
6. 
בילדותי, בשיעורי הזמרה ביד אליהו, למדנו בעל פה את "שיר הבוקר" של אלתרמן: "אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל". שרנו אותו, הזדהינו ואהבנו. וכאן אני פונה לשר החינוך יואב קיש ומבקש ממנו שגם ילדינו ונכדינו ילמדו את השיר הזה, שבעיניי הוא המנון שני אקטואלי מתמיד:
"אם קשה היא הדרך ובוגדת,
אם גם לא אחד ייפול חלל,
עד עולם נאהב אותך, מולדת,
אנו לך בקרב ובעמל".
ואם מישהו בשמאל יאשים אותך בחתירה לאהבת המולדת או בחינוך ספרטני – תגיד לו שזו בקשה של אבי בניהו מהשומר הצעיר.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום

0 תגובות

קצת עלינו

החברה מציעה חבילת שירותים כוללת ומתקדמת בתחומי הייעוץ האסטרטגי האישי, המערכתי והעסקי, ייעוץ תקשורתי לכלל סוגי המדיה המסורתית והחדשה ובתחום ניהול המשברים ברמות הממשל, הרשויות, התאגידים והחברות.

פרטי קשר

דרך בגין 156 ת"א
מגדל חג'ג

טלפון  072-2155333
פקס 072-2155334
מייל office@bnayahu.com

אנחנו בטוויטר
אנחנו בפייסבוק

‎אבי בניהו – Avi Bnayahu‎