משפט נתניהו מחריב את המדינה, ולכן יש לחתור לעסקת טיעון מקילה | בניהו

1

משפט בנימין נתניהו הוא במידה לא מועטה "הסיבה והמסובב" לכל גל הטרפת והטרללת המסוכנת המאיימת על ישראל יהודית ודמוקרטית. הוא הסיבה לקואליציה הימנית הקיצונית והמנותקת ששולטת עלינו ולגל החקיקה המאיים על מערכות המשפט, על התקשורת, על האקדמיה ועל השירות הציבורי.

משפט נתניהו הוא הנושא שהכי מעסיק את ראש הממשלה נתניהו, וכל יתר הדברים נבנים ומנוהלים לצורך זה. נתניהו נותן לבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר את מה שהם רוצים, והם נותנים לו את מה שהוא רוצה. בדרך מדינת ישראל "נשרפת" ערכית וחברתית. החברה הישראלית ברובה מוסתת ואכולת שנאה, וזה הולך להיות ארוך יותר וקשה יותר.

אני מניח שמדי בוקר בבוקרו, כשהוא פוקח את עיניו, ניצבת מול נתניהו תמונתו של קודמו, אהוד אולמרט בעת שהותו בכלא – צנום ועצוב, לבוש מדי בית חולים תכולים ולוגם מרק. מי שצילם את התמונה הזאת והפיץ אותה, עשה נזק גדול לישראל. נתניהו יודע שאולמרט נכנס לכלא על 50 אלף שקל ושבית המשפט כבר שלח לכלא נשיא מדינה, ראש ממשלה, שר אוצר ורב ראשי.

יש להודות על האמת: כל אחת ואחד מאיתנו, כולל אותי, היה עושה כל שלאל ידו כדי להיחלץ ממאסר, אבל בניגוד אלינו, לראש הממשלה יש ארגז כלים ויכולות שאין לאחרים – והוא משתמש בו. בכולו.

המשפט הזה שמטריף את נתניהו ומחריב את המדינה ואת החברה – צפוי להימשך שנים. במהלכן ישמר נתניהו ככל שיוכל את הקואליציה שתיתן לו את היכולות להישאר ראש ממשלה, והוא ישתמש בדוכן הנאשמים כבבימת משחק וישפוך בוץ על המשטרה, על הפרקליטות ועל התקשורת. הוא בעיקר יפנה לבייס ויוביל כל החלטה של בית המשפט בעניינו להיות "לא מקובלת עליו ועל רוב העם", כך יטענו הוא ומקורביו.

היות שאינני רואה היתכנות להפעלת אופציית הנבצרות, אני סבור שלטובת ישראל ולטובת החברה הישראלית, המדינה צריכה באופן חריג להוביל לעסקת טיעון מקילה לנתניהו (ובעצם לנו, לכולנו), שכן אם הוא יורשע – המדינה כאן תרעד, ואם הוא יזוכה – היא תרעד באופן שונה.

אם תוסיפו לזה שראש ממשלה בכלא הוא אות קלון גם על המדינה ועלינו, ולא רק על הנאשם, אני סבור שזהו הדבר הנכון לעשותו בתנאים מסוימים ובהסכמות. אומרים האומרים שנתניהו לא רוצה עסקת טיעון מקילה – וזה קשקוש. אני יכול להעיד בפניכם ממקור ראשון, שבימים שלפני פרישתה של עידית סילמן, ראש הממשלה רצה מאוד בעסקה, אבל פספס את ההזדמנות (ועל כך בפעם אחרת).

2

שלושה מנועים חזקים הובילו לקריסת משטרו וצבאו של הנשיא בשאר אסד בסוריה: בראש ובראשונה, הריקבון העמוק של הארמון, הממשל והצבא שניהלו קרטל סמים ענק ושרצחו בבני עמם ללא רחם. השני, הפעולות הצבאיות שביצעה ישראל באזור והחלישו מאוד את איראן ואת חיזבאללה. והשלישי, רצון של רג'פ טאיפ ארדואן הטורקי לנצל הזדמנות ולתפוס מעמד מחודש באזור.

בכירים במערכת הביטחון מעידים באוזניי שלא צפו את התהליך, שהם משתאים מהמהירות שבה התרחש, מהקלות שבה קרס הממשל ומהעובדה שסוריה ודמשק נפלו בידי המורדים כמעט ללא קרב וללא יריות.

שאלת השאלות מבחינתנו: "האם זה טוב למדינת ישראל?". באחת השיחות האחרונות עם חבריו לפני מותו, נשאל הנרי קיסינג'ר אם ואיך כדאי להפיל את ולדימיר פוטין. "השתגעתם?", השיב, "פוטין מצוין לביטחונה של ארה"ב, ובלעדיו קיים חשש שרוסיה תתחלק לחמש רפובליקות עם נשק גרעיני". סוריה אומנם איננה רוסיה (ולמזלנו אין לה נשק גרעיני), אבל הרעיון דומה והשאלה במקומה.

היות שאין לדעת לאן יתפתחו הדברים ואם המורדים הסונים יחזיקו את השלטון לאורך זמן וכיצד, טוב עשתה ישראל (בתיאום עם ארה"ב ובחלק אף עם רוסיה) כשנערכה לאורך הגבול באופן שמבטיח את ביטחון ישראל, לרבות כיבוש אזור החיץ והחרמון הסורי, ובמקביל, במבצע שעוד ידובר בו, השמידה 80% מהצבא הסורי (כדי שלא ייפול לידיים לא אחראיות). הרוסים ריכזו את יתרת צבאם שהיה פרוס ברחבי סוריה אל המתחם הוותיק שלהם באזור לטקיה בחוף, והאיראנים נטשו את המדינה.

מבחינה מסוימת, ללא חמאס וללא חיזבאללה, ללא סוריה של אסד ועם איראן מוחלשת, מפת האויבים של ישראל לכאורה הצטמצמה מאוד, אבל אל נשלה את עצמנו, הם פושטים צורה ולובשים צורה. טהרן לא אמרה את המילה האחרונה באזור, ואיננו יודעים כיצד ינהג ארדואן (סביר להניח שהוא קורא מפה ורוצה להצטרף בתנאים מסוימים לטובים ולמנצחים באזור שבצד של דונלד טראמפ), וגם הגדה ועזה לא הולכים לשום מקום.

ובינתיים, ישראל צריכה להצהיר שאין לה תביעות טריטוריאליות באדמת סוריה (לפני שיצוצו ההזויים) ושכל צעדינו מוטי ביטחון וזמניים עד להתייצבות שלטון בסוריה.

3

בבית של אבא ז"ל ואמא תבדל"א וגם אצל הסבתות שפיקה ושיפרה, גדלתי על סיפורי דמשק, על שכונת היהודים, על בית הכנסת המקומי, גדלתי על המנגינות, על הטעמים המדהימים, על הפתגמים שאין שני להם, ותמיד חשבתי כמה זה רחוק וכמה קרוב.

סבא שלי, יוסף סילס ז"ל, קבור בבית העלמין היהודי בדמשק, שבחלקו נחרב לטובת סלילת כביש מהיר. הבטחתי לעצמי תמיד שיבוא יום ואולי אזכה להדליק נר זיכרון על קברו (לפני שאוכל חומוס, ספיחה, מעודה ורייז וחמוד). בשל כל אלה ועוד, יצאה השבוע נפשי לאזרחי סוריה – ברובם אנשים טובים והגונים – שנפלו קורבן למשטר דמים מדכא, סבלו ונרצחו ונכלאו, וכעת, כך נראה, יצאו לחופשי.

כשסוריה כעת כמעט מפורזת ואין למעשה מי שימכור לה נשק, ארה"ב וישראל צריכות – לאחר שתתברר היציבות והמנהיגות – לחתור לדיאלוג עם השלטון החדש. זה יהיה טוב לישראל, לסוריה ולאזור כולו. חלום? לך תדע.

4

ג'וזף ווקס הוא פעיל ציוני, צעיר ונמרץ, שפועל בקרב הקהילה היהודית במיאמי ונתמך על ידי נדבנים מקומיים. מאז ה־7 באוקטובר ידיו עמוסות בעבודה. הוא מטפל בסיוע למשפחות שכולות, למשפחות החטופים, למפונים ומביא לידי ביטוי את הערך "ישראל ערבים זה לזה". הוא מגייס תרומות במיאמי, מאתר צרכים ונותן תשובות. מאחוריו עומדים יהודים טובים שפותחים כיס ולב כבר שנה, ללא חשבונות.

השבוע פגשתי אותו במיאמי מארח בבית של אחת המשפחות 13 אלמנות מאופקים, עם רחל הגיבורה שהייתה שעות ארוכות בביתה עם המחבלים, ועם שרית אוחיון שאיבדה את בעלה משה ואת בנה אליעד בהתקפת המחבלים באופקים. המארחים וג'וזף הזמינו אותן למיאמי, אירחו אותן, הרעיפו עליהן חום ואהבה ומתנות. ראיתי את עיניהן מכירות הטובה לג'וזף וליתר המארחים. עם ישראל חי.

5

בשבוע שעבר הצעתי כאן לכולנו, בישראל הרותחת, לקחת צעד לאחור, להירגע ולחשב מסלול מחדש. בשבוע החולף עשיתי זאת בעצמי ויצאתי למסע הרצאות בפלורידה ולגיוס כספים לפרויקט "חיבוקי", לטיפול בילדים אחוזי טראומה וחרדות.

קשה להאמין כיצד בתוך יממה אחת נפרדים מהסטרס, מהאלימות המילולית ומהוויכוחים – ונרגעים. במיאמי הכל שקט ורגוע. פגשתי קהילות של ישראלים שחיים את המדינה 24/7, שמגייסים כספים ותורמים לחיילים, ליישובים, לקהילות ולבודדים. פגשתי ביהודים בבית הכנסת "בית עם", וקהילה גדולה וחזקה שמנסה לשמר זהות ייחודית וחינוך יהודי. ראיתי ישראלים ב"פרלמנט הריביירה" ובפרלמנט ב"בוקה רטון", וגם התארחתי לשיט מרגיע על היאכטה של ידידי רמי רוטקופף.

המושבה היהודית והישראלית במיאמי ענקית, אוהבת ומחבקת את ישראל ואזרחיה. "המוכתר" של הקהילה הוא משה ימין, שמנהל כאן עיתון מקומי אינטרנטי בעברית, וגם מנהל מפעלות חסד לבודדים וקהילות בישראל. על כך הענקתי לו מגן הוקרה מ"חיבוקי".

6

על סיגי פליקר אתם עוד תשמעו. פגשתי אותה במיאמי. ישראלית לשעבר, יהודייה גאה עם עברית במבטא אנגלי, כוכבת טלוויזיה בפלורידה, לוחשת לאוזנו של הנשיא הבא דונלד טראמפ, שמרבה לפגוש ולשמוע אותה.

פליקר התארחה ונאמה השבוע בכנס של "הג'רוזלם פוסט" במיאמי, כבשה את הקהל עם אנרגיות מטורפות, והיא תהיה לנו שגרירה מצוינת בתנוך האוזן של הנשיא.

7

מעולם לא חשבתי שייצא לי מתישהו לזעוק, "האם יש רופא בקהל?". והנה, זה קרה לי השבוע בוועידת "הג'רוזלם פוסט" במיאמי. ידידה שהייתה לצידי בשולחן התייבשה והתעלפה ונזקקה לטיפול.

מחוץ לאולם, ליד האמבולנס, ראיתי משהו שלא רואים בינתיים בישראל: את אנשי מגן דוד אדום שהגיעו לכנס מישראל ואת אנשי זק"א ואת אנשי ארגון "הצלה" המקומיים מגישים יחד עזרה רפואית. הלוואי שבקרוב גם בישראל. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.