למדינה הזאת אין מחיר: מכתב פתוח לנכדיי האהובים | אבי בניהו
כשאני כותב לכם, אני יושב ותוהה על המדינה שנשאיר לכם – מפולגת, שסועה, מוקפת במשטרים טוטליטריים שרוצים ברעתה. עם זאת, אנו משאירים לכם גם את התקווה שמתוך המשברים יבואו תקומה והתחדשות
אין לנו ארץ אחרת
עבור אבא ואמא שלי ועבור סבא וסבתא שלי, מדינת ישראל הייתה התגשמות חלום דורות ונס גלוי שאין לתאר אותו. סבא רבא שלכם, אבי יעקב ז"ל (שעתי יעקב קרוי על שמו), היה לוחם פלמ"ח במלחמת העצמאות ולאחר מכן עבד בסולל בונה. הוא בנה במו ידיו עם חבריו את המדינה שזה עתה קמה, ואחר כך סלל אותה. סבתא רבתא שלכם, לאה תבדל"א, גידלה אותנו לבדה, לא כמו שנהוג היום. גם סבא רבא יוסף ז"ל, האבא של סבתא שלכם פנינה, ואמא שלה יהודית ז"ל, עלו מתימן למושב בת שלמה ובנו חקלאות ומשק ומדינה בעמל ובזיעה רבה.
המדינה הזאת יקרה לנו עד מאוד. אין לה מחיר. המחיר עבורה כבר שולם, ועדות אילמת לכך היא ערי השיש הבלתי נגמרות של מצבות החללים מדן ועד אילת. המחיר הוא זיעת האפיים של אנשי העמל והחרושת, מהשדה, הכפר, המטע והתעשייה, של הבונים והסוללים, של החולמים והמגשימים שאף פעם לא ידעו ייאוש מהו. גם לא כשייבשו ביצות ולקו בקדחת, גם לא כשניצבו בודדים מול רבים שהסתערו עליהם במלחמת העצמאות, ועד לגיבורים של ימינו, שלא נופלים מהם בגבורה ובמסירות הנפש.
המדינה שלנו היא נס גלוי – כל אומות העולם מתקנאות בנו. על זרועות הביטחון והמודיעין שלנו, על חיל האוויר, על הלוויינים בחלל, על הטילים ומערכות ההגנה, על החקלאות המתקדמת, על הרפואה והמדע, על הפרחת המדבר, על מכון ויצמן והטכניון, על חתני וכלות פרס נובל. על הוריכם ועליכם המלאכה להמשיך להביא את ישראל אל הפסגה כדמוקרטיה יהודית חזקה ובטוחה, עם בריתות והסכמים אזוריים של ביטחון ושלום.
שתדעו שזוהי התקופה הקשה ביותר שידעה מדינתנו ואזרחיה. קשה וכואבת מאוד. לסבא שלכם הייתה הזכות הגדולה להיות דובר צה"ל ויועץ לראשי מדינה, והוא היה בעיקר דובר, יועץ אסטרטגיה ותקשורת ומנהל משברים (החקלאות לא תפסה אותו ממש), שיודע שהחוכמה היא לצאת ממשבר לא למצב הקודם – אלא לצמיחה ולקפיצה משמעותית משלה. ואני מקווה שכך גם יהיה אצלנו.
אהוביי היקרים לי מאוד, אתם שהכנסתם אושר ואנרגיות חדשות לחיי ואשר הרחבתם את ליבי עליכם, מאז טבח 7 באוקטובר בכל בוקר ובוקר כשאני קם במסגרת "מודה אני לפניך", אני נושא תפילה לבריאותכם, להצלחתכם, מתפלל על הוריכם, על סבתא לאה וסבתא פנינה. על אחיי ובני משפחותיהם, על חיילי צה"ל אשר על משמרתם, על החטופים שלנו שישובו הביתה במהרה, ועל מדינת ישראל שתדע לצאת מהמשבר מחוברת ומלוכדת.
אני מתפלל שתהיה לכם ילדות מאושרת ושבורא עולם יאיר נרכם וישמור עליכם בשנתכם ובקומכם, בצאתכם ובבואכם, בכל מקום ומקום, שיחון אתכם בסקרנות ומצוינות, בערכים ומידות טובות, ושתהיו חזקים, חומלים, מוצלחים, מאוחדים ומעניקים לזולת.
אני מקווה ואעשה את הכל כדי שתחיו במדינת ישראל. אני משוכנע שבסופו של דבר זהו הבית שלנו ושאין טוב ובטוח ממנו בעולם ליהודים ולישראלים. כן, יכלו להיות לכם דרכונים פורטוגליים (סבא ממוצא סורי), אבל לא הסכמתי לשמוע ולחשוב על זה.
כאן בישראל יש לנו כוח מגן משלנו וערבות הדדית שמתגלה בעת משבר. כאן אחינו, כאן מורשתנו, וזוהי ארץ שנתנו לה אוהביה לדורותיהם כל אשר יכלו לתת.
כן, אני יודע שבאמריקה יש אולי יותר אפשרויות ושקפריסין קרובה ושבאירופה יותר זול, אבל אני רוצה לתת לכם צידה לחיים בשורה אחת משיר שכתב קצין גולני אוריאל פרץ ז"ל: "טובים לי קוציה של ארצי מכל פרחי תבל". כך חשו הוריי יעקב ז"ל ולאה תבדל"א, כך חש אני, וכך אני מקווה שתחושו גם אתם והוריכם. אנחנו עושים ונעשה את הכל למען שכך יהיה.
אוהב אתכם עד כלות. סבוש.
שנהיה טובים וראויים, שבת שלום.
0 תגובות