טוב שגנץ ואשכנזי יהיו קרוב להגה והבלמים בקואליציה שתקום

לממשלה החדשה צפויים אתגרים לא פשוטים, ונוכחותם של הרמטכ"לים לשעבר היא נכס. הציונות הדתית צריכה לחשב מסלול מחדש; העולם שאחרי הקורונה, ואסון המסוקים הראשון

אבי בניהו 15/05/2020 

1. 

ממשלת נתניהו־גנץ, שיוצאת לדרכה בתקופה מאתגרת במיוחד, תדרוש פעולות תחזוקה לא פשוטות, גם בקבינט ובממשלה וגם בכנסת. היא גדולה, מסורבלת, פריטטית בקבלת החלטות, מכהנים בה שועלים ותיקים לצד ינוקות שזה עתה הגיעו לפוליטיקה.

בבסיס הקמת הממשלה שוכנים זה לצד זה חוסר האמון, שהתחזק בשלוש מערכות בחירות קשות שלוו בהסתה ובשיסוע, ופערים בתפיסות העולם, הן בתחום הריבונות והסיפוח החד־צדדי שמוביל נתניהו והן בצורך לשמר ולחזק את מערכת המשפט ואכיפת החוק כפי שינסה להוביל גנץ; ומצד שני ישנה ההבנה שלשני הצדדים לא הייתה כל ברירה, זולת מערכת בחירות רביעית.

לטובת המדינה ולטובתנו, אני מקווה שנתניהו וגנץ ישכילו ליצור מנגנון מהיר, יעיל וכן ליישוב סכסוכים, אי־הבנות וכעסים, כדי שאת עיקר המשאבים יפנו אלינו, האזרחים, לכלכלה, לביטחון ולבריאות, ולא למאבקי כוח.

אני מקווה שנתניהו יבין שקיבל את גנץ ואשכנזי כשותפים ממלכתיים ודורשי טוב, ולא ינסה להתעמר בהם ו"לתרגל" אותם על פי הדרך שבה נהג עד היום ברוב שותפיו. בחודש הבא הוא יתייצב למשפטו כראש ממשלת אחדות (באישור הבג"ץ המורחב) וכמי שינסה להוביל פיוס. זהו שכפ"ץ לא רע לנאשם.

גנץ מבחינתו עתיד להתמקד בעשייה מסוג אחר: הוא יהיה במקביל גם ראש ממשלה חלופי, גם שר ביטחון, גם חבר בממשלה, גם חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, גם בקבינט הקורונה, גם בקבינט הפיוס וכמובן גם חבר כנסת ויו"ר כחול לבן. במקביל לכל העיסוקים הללו, הוא יצטרך לוודא בכל בוקר ולילה שהציר בין הקריה בתל אביב לקריית הממשלה בירושלים פתוח ונטול בורות ומוקשים. היות שהצלחתם היא הצלחתנו – אז שיהיה בהצלחה.

2.

אני חושב שאני די פטור מליתן גילוי נאות על חברותי, היכרותי והערכתי לגבי אשכנזי ולבני גנץ. אני שמח שהם שותפים בממשלה. אני שמח שהם יהיו ליד ההגה, ואם צריך אז ליד הבלמים כשנתניהו ייתן גז. נכון, היו גם שגיאות, דברים שהיה ניתן לבצע אחרת, אבל זה שייך לעבר.

מעבר לקורונה, לכלכלה ולבריאות, ומעבר לצורך לשמור על בית המשפט ומערכת אכיפת החוק, אני סבור שתפקידם של גנץ ואשכנזי בממשלה הוא להבטיח את שמירת השלום האסטרטגי עם מצרים וירדן בתקופה של דיונים על ריבונות וסיפוחים, ולשמור את התקווה להסדרים ולעתיד אחר עם הרשות והעם הפלסטיני. שניהם ירכזו השפעה לא מבוטלת על האזור בהיבט הביטחוני, המדיני וההסברתי. תפקיד חשוב נוסף הוא לאזן את הקשר הגורדי בין נתניהו לממשל הרפובליקני, בין שטראמפ ייבחר לקדנציה נוספת וקל וחומר בין שייבחר מועמד דמוקרטי.

אשכנזי יצטרך להחזיר למשרד החוץ החבוט והמוכה את מעמדו ואת השפעתו ויוקרתו. אשכנזי מעריך את אנשי משרד החוץ משנות כהונתו כרמטכ"ל וכמנכ"ל משרד הביטחון, והוא רואה בהם "חיילים ללא מדים" באחת החזיתות החשובות של ישראל: ההסברה, הלגיטימציה להפעלת כוח צבאי כשצריך, המאבק ב־BDS ונגד האנטישמיות, בקשר עם ממשלים, פרלמנטים, מכוני מחקר, פדרציות יהודיות ועוד.

לא רבים יודעים, אבל אשכנזי היה רמטכ"ל קשח"י (קשרי חוץ). הוא הרבה להיפגש עם עמיתים, ובכל ביקור בחו"ל הקדיש שעות לתדרוך השגריר ועובדי השגרירות ולהודות להם על פועלם. בשנים האחרונות, כרמטכ"ל בדימוס, הרבה להשתתף בדיאלוגים אסטרטגיים ברחבי העולם ולהרצות בפני ארגונים וקהילות.

על אשכנזי אומרים בהומור כי הוא "חושב אמריקה, אבל מעשן אירופה". אבל הוא בהחלט בעל ראייה מערכתית רחבה, שליטה מעולה באנגלית ויכולת לתקשר ולהתחבר עם עמיתים. אני יכול להעריך שהוא יהיה ממלכתי מאוד בגישתו ובהתנהלותו, יידע על מה "להיהרג", על מה להיאבק ועל מה להתפשר, ויביא למשרד החוץ תקציב, מדיניות וגיבוי.

אשכנזי שמח מאוד כשסיפרו לו שלצד הלשכה ישנה מרפסת קטנה שאפשר לצאת אליה להפסקות עישון. אם לא הייתה, הוא היה כנראה פורץ (בנוהל שכן) קיר לחלון או מרפסת, או שהלשכה הייתה הופכת למאפרה. לעובדות ולעובדי משרד החוץ אני יכול להבטיח כי הם בידיים טובות. לא הכל יהיה קל ופשוט, אבל יהיה מעניין. בהצלחה, גבי.

3.

בין שתהיה לבסוף בממשלה ובין שלא, הציונות הדתית צריכה לחשב מסלול מחדש. השבר הפוליטי שפוקד אותה בשנים האחרונות לא קשור למנהיגות אלא לצורך לקיים בירור רעיוני ולבחור בין שתי דרכים: השתלבות במפלגת השלטון (הליכוד) או הקמת מפלגה ערכית ומובילה אחת של הציונות הדתית במקום רסיסי מפלגות.

הציונות הדתית היא תנועה מפוארת עם תשתיות בהתיישבות, בתנועות הנוער, בכלכלה, בישיבות ההסדר ובצה"ל. חשבון הנפש וההיערכות לעתיד צריכים לכלול גם ניעור של התשתיות הללו. הציונות הדתית צריכה למצוא את שביל הזהב שלה, לזנוח את השוליים הקיצוניים ולחתור להיות מובילה גם בתהליך המתבקש של הפיוס הלאומי.

התקופה הקרובה יכולה להיות קבורתה של השלוחה הפוליטית של הציונות הדתית, שהייתה שותפה להקמת המדינה ושעשתה בעבר גדולות ונצורות בחינוך ובהתיישבות, או דווקא צמיחתה, התאוששותה ויציאתה לדרך חדשה.

4.

על פי האלוף (במיל') עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, כך ייראה העולם בעידן הקורונה:
£ כל השחקנים הבינלאומיים והאזוריים יעסקו בשלב הקרוב בעניינים פנימיים.
£ התחרות בין המעצמות תתעצם, והקרב על הנרטיב יהפוך למרכזי.
£ המגמה של העברת השפעה למזרח תימשך ותואץ.
£ מדינות הלאום יתחזקו עקב היעילות שהן מפגינות בלחימה במגיפה.
£ שיתוף הפעולה הבינלאומי יפחת באופן משמעותי, ומנגנוני שיתוף הפעולה ידעכו.
£ העולם יהיה פחות חופשי, וחלק מצעדי החירום – ניטור, בידוד, סגר – יימשכו.
£ העולם ישגשג פחות: יותר עוני ויותר מובטלים.
£ עולם פחות גלובלי – שינוי שרשרת ההפצה, מלאים אסטרטגיים ועצמאות תעשייתית חיונית.
£ הסטת תקציבים מבניין כוח צבאי לבריאות ושיקום כלכלה. חשוב שתכירו ותפנימו.

5.

השבוע צוין בצניעות יום השנה ה־43 לאסון הנ"ד, נפילתם של 54 לוחמי צנחנים ואנשי צוות אוויר בהתרסקות מסוק יסעור בתרגיל צבאי באזור יריחו.

אירועי הקורונה מנעו את הטקס השנתי, אבל מח"ט הצנחנים דאז, האלוף (במיל') עמוס ירון, לא שכח. הוא שיגר השבוע אי־מייל למפקדים בחטיבה דאז ולמשפחות השכולות, וכך, מיוסר חרף השנים, הוא כותב: "הייתי אז בן 37 ושמעתי על ההתרסקות בקשר. זה היה קשה מנשוא, ידעתי כמה לוחמים היו שם, וידעתי שאי אפשר לצאת בחיים מתאונה כזאת. באותם רגעים קשים הייתי צריך לקבל החלטה אם ממשיכים או מפסיקים".

"החלטתי להמשיך בתרגיל", המשיך ירון, "כי היה ברור לי שלא אוכל להציל אפילו לוחם אחד ושעליי לשמור על המורל בחטיבה בתרגיל כמו במלחמה. היום, בשנת 2020, שאלה כזאת לא הייתה עומדת לפתחו של מח"ט, והתרגיל היה מופסק מיד. זו הייתה כמובן החלטה שנויה במחלוקת, ואני משאיר לכם את המחשבה מה הייתם עושים במקומי. האסון וההחלטה שקיבלתי, כמו הביקורת שספגתי, מכבידים עליי עד עצם היום הזה. לא נשכח אותם".

6.

השבוע עלתה שוב פרשת הרפז, כשהיעד המרכזי הוא אביחי מנדלבליט, ויעד המשנה הוא גבי אשכנזי. לא אכנס כאן לפרטים, לדיווחים, להתכחשות ולמניעים, רק אומר כך: עוגה ללא חומרי תפיחה, גם אם תכניס אותה לתנור שוב ושוב – לא תתפח לעולם.

7.

עד שלמדתי להוריד רקע יפה לשיחות הזום שלי – האחד של שדות ירוקים אינסופיים והשני של המשרד שלי – חזרנו לפגישות פנים מול פנים. במהלך אין ספור שיחות זום בחודשיים האחרונים נחשפנו לבתים ולחצרות של חברים ובני שיח, לחפצי אומנות בסלון או לעצי פרי מוריקים, ופה ושם לדעתי גיליתי גם כמה פרגולות לא חוקיות…
שנהיה בריאים ושבת שלום.