הלחץ של טראמפ: על ישראל לגבש מדיניות בנוגע ליחסיה עם הענק מהמזרח
על רקע הלחץ של ארה"ב מתחולל דיון נוקב בסוגיית החברות הסיניות וכניסתן לעמדות אסטרטגיות בארץ. וכיצד יוכל נתניהו להרוויח ממינויו של גיורא למבקר המדינה
אבי בניהו 24/05/2019
1.
3.
לפני מספר שנים טלפן אלי בוקר אחד שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי: "אבי, אתה חייב לקרוא את ספרו של גיורא רום על השבי במצרים, אם הייתי שר חינוך הייתי מכניס את הספר לתוכנית הלימודים כפרק חובה לשכבת י"א, כדי שיידעו מהי אהבת הארץ, מהו שירות משמעותי, מהי גבורה ומהי צניעות".
מרדכי התרשם מהעובדה שהספר נפתח בשבי הטייס בדרגת סרן והסתיים בתום השבי. רום בחר שלא להוסיף לו פרקים הקשורים להיותו בכיר בחיל האוויר, מפקד בסיס חצרים או נספח צה"ל בארה"ב. סוג של צניעות והתמקדות בעיקר.
אני מכיר את האלוף (במיל') רום שנים רבות, בעיני הוא סמל לאהבת הארץ, לשירות הציבורי, לנתינה, לממלכתיות, לחתירה למצוינות ולאומץ לב מבצעי ואזרחי. מאז השתחרר מהשירות היה מנכ"ל הסוכנות היהודית, ראש מינהל התעופה בישראל ויו"ר הרשות לבטיחות בדרכים. רום איננו איש פוליטי, והוא יהיה – אם ייבחר – מבקר מדינה מצוין. כל שאני מקווה הוא שנתניהו יבין שהוא ירוויח הרבה מאוד נקודות אם יתמוך במינוי, ויהפוך את התמיכה לרחבה ונכונה, כשם שמצופה מהאופוזיציה לתמוך בממשלה אם היא עושה דברים טובים ונכונים.
"אני ממש מודאגת ופונה אליכם כדי לשמוע מה יש לכם לומר, כדי לנסות לשכנע אותם שאצלנו הכי טוב, הכי בטוח, ושכאן הם תמיד יהיו מוקפים במשפחה חמה, אוהבת ותומכת. מבחינתי זו עלולה להיות פרידה מהם לתמיד, היות שאני בת 70 (חד־הורית) ולא הכי בריאה לצורך ביקורים בחו"ל. את פנייתי זו אני מפנה לאנשים שאני מאוד מחשיבה את דעתם".
כך כתבה לי שלומית, ולי אין אלא לחלוק זאת עמכם.
5.
לפני כשנה, לאחר מאמצים רבים, הוכר אוג'ין גולדנברג, שהומת ב־1959 ללא משפט במרתפי בניין הסקוריטטה בבוקרשט בגין פעילותו הציונית, כאסיר ציון. קודם להריגתו היה עצור במשך שנתיים בגין היותו "ציוני אויב המדינה" ופעיל מרכזי בארגונים ציוניים. בנו, דני הרפז, שעלה ארצה עם משפחתו שנה לאחר שהאבא הומת, הפך לימים לסגן אלוף בצה"ל ולאחר מאמצים הצליח לחלץ את תיקו האישי של אביו מארכיון הסקוריטטה. התיק, שמסווג כ"סודי ביותר", מלמד על סיוע לרכישת קרקעות למדינת ישראל, על גיוס תרומות לקק"ל ועוד.
דני הרפז הגיע אלי לאחר שצפה בתוכנית טלוויזיה שתיעדה את פנינה רוזנבלום ואותי בביקור בבוקרשט, ובו הסברתי לפנינה ולמצלמה על מה שאירע בעבר בבניין האפור והנוראי של הסקוריטטה, אימתם של תושבי רומניה, כמו גם של אויביה.
דני ובני המשפחה מבקשים כבר שנים להעלות את עצמות אביהם לקבורה בישראל ולטמון אותן לצד קבר אמם. זה עולה רק 8,000 דולר שהמשפחה אומנם יכולה לגייס, אך היא חושבת, כמוני, שזוהי חובתה של הממשלה והמדינה לגיבוריה ואסיריה (וביניהם אוג'ין גולדנברג, אדם עשיר ובעל מעמד), ששילמו בחייהם למען העם והמדינה. הם פנו לראש הממשלה, לשרי ממשלה וליו"ר הסוכנות היהודית לשעבר – ולא נענו.
מאז שנודע לי על העניין החשוב והרגיש והאנושי הזה, אני מרבה לזמזם את השיר "ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך". אני חושב על אוג'ין שמעולם לא הכרתי, ומקווה (ויודע) שיו"ר הכנסת ימצא את הזמן, את הדרך ואת התקציב הזעום כדי לפרוע את חובה של המדינה לאיש היקר הזה ולבני משפחתו.
6.
בשבת האחרונה, בביקור בזק בניו יורק, אני מתהלך לי בשדרות מדיסון, והנה אני מוכה בתדהמה – כשליש מהחנויות ריקות וסגורות ומחכות לגאולה. אלו החנויות שאירחו מותגי יוקרה, חנויות מעצבים ורשתות שהוכרעו כנראה על ידי המעבר לקניות ברשת, או מסין, או מארה"ב דרך אמזון וכדומה.
ואז הבנתי שזה עומד להגיע בקרוב גם אלינו ושבעוד כמה שנים, כשאתהלך עם נכדַי ברחובות ואומר להם "כאן היה סופרמרקט, או קניון, או בנק", הם ישאלו אותי: "סבא, מה זה?". עולם ישן עד יסוד עומד להיחרב ולהיבנות מחדש.
7.
ואפרופו נכדים, כן, כן… אני עומד להפוך בקרוב לסבא וביחד עם בתי תמר, חתני אמיר, רעייתי פנינה והמשפחה כולה, אני נרגש מאוד ומתכונן נפשית. אומרים לי שזה כיף גדול ושסבא זה ראשי תיבות של "סמכות בלי אחריות", אבל אני לא מתכוון לחמוק מאחריות.
שבת שלום.
0 תגובות