החוסן הישראלי מותנה בהבנת יעדי המלחמה והכיוון שלה

מישהו צריך לומר לנו מהם יעדי המלחמה המעודכנים והיכן אנחנו עומדים. וגם: מה למדתי בלימסול, האיום האסטרטגי מפורעי החוק בשטחים, "ברית החיים" עם הדרוזים, ומה אפשר להגיד לתיקי ולשכניה מקריית שמונה

אבי בניהו
1
בתום כמעט חודש מראשית שאגת הארי (עוד נדבר על השם הזה) ולאחר 900 ימי מלחמה בלתי נגמרת מאז טבח 7 באוקטובר, המוצר הכי מתבקש והכי חיוני להצלחה בעמידה ולניצחון הוא חוסן. ייצור של חוסן אישי, משפחתי, קהילתי ולאומי. זה לא קל ולא פשוט.
חוסן לא בנוי רק מאבא, אמא, סבתא, שלושה ילדים וכלב בתוך ממ"ד או מקלט בעיר, בקיבוץ או במושב, הוא בנוי גם מעוצמת המנהיגות שמעלינו, מאמינותה, מיושרה, מיעדי מלחמה ברורים, משיקוף נכון של המציאות לציבור ומדיאלוג איתו. מיצירת שותפות.
כבר למדנו שהעם הנהדר שלנו עולה אלף מונים על הנהגתו, למדנו שראשי הערים והמועצות שלנו עולים במידת מנהיגותם על השלטון הארצי, וכבר אנו יודעים שהעם שלנו משחר היווסדו ועד היום, מעולם לא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, והוא עסוק בהישרדות ובהבטחת הביטחון, שאינן עניין מובן מאליו.
אני יודע שישראל וצה"ל יצאו למלחמה צודקת, מוצדקת ומתוכננת ביחד עם ארה"ב כדי לטפל באיום הגרעין, באיום הטילים, כדי לפגוע בתשתיות הביטחוניות, ביחידות הצבא, במשמרות המהפכה, ועל מנת להקיש באדני שלטון האייתוללות, שמוביל את הרוע והטרור העולמי. לזה יש הסכמה לאומית רחבה.
כבר בתחילת המלחמה הצעתי בעדינות המתבקשת לפקוח עין על היעדים של דונלד טראמפ, לאחר שאיש עסקים אמריקאי הציע לי להתבונן עליהם כעל "שוד הבנק הגדול בהיסטוריה העולמית". קרי, לצד העניין הביטחוני מדובר גם במבצע השלמה לזה של ונצואלה – השתלטות על שדות ומאגרי הנפט והגז באיראן באופן שישרת את החוב האמריקאי, וביצוע חלוקת שלל עם סין תמורת שתיקתה.
עוד אני יודע שאנחנו צבא ההגנה לישראל, ואין לנו שום עניין עם שדות גז ומאגרי נפט, עם מצר הורמוז, עם מחירי הנפט ועם מדדי הבורסות בעולם. אנחנו צבא ההגנה לישראל, שצריך לפעול, להרחיק או לבטל איומים קיומיים על ישראל – ולחזור הביתה בשלום.
החוסן הישראלי מותנה גם בכך שראש הממשלה בנימין נתניהו יתייצב בפני עמו ויצהיר בבירור מהם יעדי המלחמה המעודכנים והיכן אנחנו נמצאים. אני רוצה לשמוע עליהם ממנו ולא מטראמפ. לנשיא ארה"ב ישנם יעדים אחרים משלנו. הוא מתמודד עם נתוני שפל בדעת הקהל מבית, הוא במלחמה על הכלכלה בבית, על האנרגיה העולמית. זה לא שייך לנו. אנחנו ביטחון נטו.
הדיבורים העמומים של נתניהו ושל ישראל כ"ץ בסגנון "המלחמה תימשך ככל שיידרש", "אנחנו בשלב ההכרעה" או "צפויות הפתעות בקרוב" – מיצו את עצמם. כדי שנייצר חוסן בחדרי הביטחון ובמקלטים, אנחנו צריכים להיות שותפים. ההצהרות של טראמפ לא נועדו לאוזנינו, ואני לפחות מתקשה להבחין בין טראמפ כנשיא ארה"ב לבין טראמפ כראש מטה הבחירות של נתניהו והממונה על פרויקט החנינה שלו.
אבל לזכותו של נתניהו ייאמר שהוא לא רק מקבל, אלא גם נותן. בעוד טראמפ מתייצב לימינו מול דעת הקהל בישראל, התפנה השבוע נתניהו מהמלחמה כדי לגבות את שליחותו של בנו יאיר להונגריה בסרטון שצילם ואשר פונה לעם ההונגרי עם המלצה חמה לבחור בוויקטור אורבן לקדנציה נוספת.
יש בין השלושה האלה – טראמפ, נתניהו ואורבן – הרבה מאוד מהמשותף. הם בעד דמוקרטיה גמישה, מוגבלת, עם פחות איזונים ופחות בלמים. הם גם מתעבים תקשורת חופשית ובתי משפט.
2
זוהי מלחמת העורף הראשונה המשמעותית בישראל. זוהי הפעם הראשונה שבה צה"ל נלחם בשתי חזיתות, אבל כשהזירה המרכזית היא העורף. נכון, גם ב-1991 ישבנו בחדרים האטומים עם מסיכות אב"כ נגד גז שלא היה, אבל אז גם צה"ל והטייסים ישבו בחדר האטום ולא לחמו.
בשנים האחרונות דיברתי עם כמה רמטכ"לים עם כניסתם לתפקיד, והסברתי להם שעם כל הגובה והדרגות והנעליים הקרביות והתהילה – הם בסוף גם ראשי הג"א או הממונים על פיקוד העורף. אם תפקיד הרמטכ"ל הוא לספק דרך צה"ל הגנה לאזרחי מדינת ישראל, העורף הוא זירה מרכזית ביותר.
התבוננות על המוכנות והפגיעות בעורף מעוררת תחושה של אי-נוחות. רוב הנפגעים בשנים האחרונות וגם כעת הם בפריפריה – בגליל, בדימונה, בבית שמש, בערד, בעוטף עזה – ופחות במרכז. ראו נא את שעובר על נפשם של ילדי קריית שמונה, מנרה, שלומי ונהריה – אין התרעות, יש פערי מיגון דרמטיים, וגם שירותי הרפואה אינם תמיד בזמינות מיידית כמו במרכז.
הפריפריה שלנו דפוקה בכל הנוגע לתשתיות, לשירותי הבריאות, לתחבורה נגישה, למקומות תעסוקה ועוד. ומה שאנחנו יכולים לעשות למענה זה לדרוש בתוקף ובכל דרך מהממשלה, לתת לתושביה כל מה שמגיע להם והרבה יותר. אבל הממשלה יודעת לתת בהודעה לעיתונות, ולקחת מהם בחשאי באישון לילה.
3
לפני מספר שנים, במהלך ביקורי כדובר צה"ל ברומניה, כינסתי לבקשת השגריר מסיבת עיתונאים מקומית. העיתונאים התעניינו להפתעתי בטווח של הטילים האיראניים, ושאלו אותי אם הם יכולים להגיע לאירופה ורומניה. עשיתי על המקום שיחת טלפון קצרה, והשבתי להם שכן, ובקרוב בוודאות. למחרת כבשה הידיעה את הכותרות.
נזכרתי באירוע הזה כשהרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר הזהיר השבוע את מדינות אירופה שאם לא יישבו סביב השולחן עם המאמץ האמריקאי והישראלי, הם עתידים להיות על הצלחת. המלחמה באזור מלחיצה מאוד את אירופה, לא רק בגלל מחירי הנפט והגיאופוליטיקה האזורית, אלא גם מחשש לפירוק ברית נאט"ו ביוזמת ארה"ב.
ביקור קצר בלימסול השבוע מלמד שהמלחמה כבר שם. קפריסין, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, ספגה טילים מחיזבאללה באופן שפגע בתפקוד שדות התעופה ובתיירות. הישראלים, שהיו אמורים לפקוד את האי בפסח, והערבים – בעיד אל-פיטר, לא הגיעו. בנמל לימסול חונה אוניית מלחמה צרפתית, שנמצאת כאן אבל לא משתתפת באירוע. הבריטים, המחזיקים בסיס ענק בלימסול, הודיעו השבוע כי הם מאשרים לצבא ארה"ב להשתמש במתקניהם באזור. וכך נכנסה קפריסין בעל כורחה למלחמה וחשה אותה היטב.
כתבתי פעם שזוהי "מלחמת עולם שלישית", וערד ניר תיקן ל"מלחמה אזורית". לא חשוב מי משנינו צודק, אבל באירוע סביבנו מעורבות אירופה, רוסיה, סין, הודו ועוד. זו מלחמה שלא אליה התכוננו, אבל אנחנו בתוכה ונצטרך לדעת איך לחזור הביתה בשלום.
4
נתב"ג במלחמה תחת הכללים החדשים נראה כמו טרמינל רפאים. הדיוטי פרי סגור, לוח הטיסות מינימלי. פעמיים בהמתנה לטיסה שהינו במרתף הממוגן – נוסעים, עובדים וצוותי אוויר וקרקע ביחד – וגם פעם אחת בנחיתה חזרה. השדה וסביבתו הם יעד מועדף גם כשער הכניסה לישראל והיציאה ממנה וגם בגלל טייסת התדלוק האמריקאית שחונה כאן.
הכללים וההנחיות שנותנים בהמראה ובנחיתה ברורים. לכל שלב הנחיה משלו. שלב הקזינו והתפילה הוא באזעקה, כשהמטוס בין ההתייצבות על המסלול ועד להמראה והיציאה אל מחוץ לתחום. זהו ניהול סיכונים מורכב וסבוך שמנהלים הממשלה, חברות התעופה והנוסעים עצמם. אבל העיקר הוא שטסנו וחזרנו הביתה בשלום.
5
אין ביטוי מובהק יותר למונח "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" מזעקתו השבוע של שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר, בנושא הנזק האדיר שגורמים הטרוריסטים היהודים בשטחים לשמה ולמעמדה של ישראל אצל מקבלי ההחלטות בוושינגטון וברחבי ארה"ב. לייטר, איש ימין מובהק, תושב עלי, זועק בריאיון ל"ידיעות אחרונות" השבוע: "היכן הרבנים והיכן ראשי יש"ע?", והוא מתכוון כנראה, מבלי לומר, לשאול: "היכן הממשלה, הצבא, המשטרה והשב"כ?".
האמריקאים בשיחות סגורות תובעים משר הביטחון להחזיר את הצווים המנהליים נגד פורעי החוק והטרוריסטים, אבל השר ישראל כ"ץ כידוע לא חוזר לאחור. ההחלטה שלו פוליטית ואנטי-ביטחונית, והיא נועדה לרצות את מצביעיו בימין ובשטחים.
השבוע הסברתי לחברי איש ההתיישבות וסגן ראש המועצה האזורית שומרון דוידי בן ציון, שגינוי לא מספיק הפעם. אמרתי לו שאם ראשי המועצות יוסי דגן וישראל גנץ, שני פוקדים גדולים בליכוד, יפנו לשר הביטחון וידרשו ממנו להחזיר את הצווים – זה יקרה.
ובינתיים, הריבון בשטח הוא צה"ל, מפקד הפיקוד והרמטכ"ל. הם חייבים כעת למנוע את המלחמה הבאה בשטחים. הטרור היהודי הגואה פוגע בהישגים הביטחוניים הגדולים של צה"ל והשב"כ ועלול למחוק אותם באחת. זה יקרה מהר וחזק, אבל אסור שזה יקרה. הישועה לא תבוא מהממשלה או מהמשטרה. רק מצה"ל ומהשב"כ.  עוז לתמורה בטרם פורענות.
6
השבוע הקים בית החולים בני ציון בחיפה במהירות שיא מחלקת שיקום ממוגנת בעוספיא. מנהל בית החולים פרופ' אוהד הוכמן, שהיה רופא שלי בצבא, סיפר לי על היוזמה ועל המחסור החמור במחלקות שיקום מצפון למרכז הארץ. בו ביום הודיע – במקביל וללא קשר – ראש עיריית דאלית אל-כרמל רפיק חלבי, כי תושביו מזמינים את תושבי דימונה שבתיהם נפגעו מפגיעת הטיל להתארח בבתים ובצימרים ביישוב. לזה קוראים "ברית חיים" בינינו לבין אחינו הדרוזים.
7
אל השבת ארצה להיכנס ולהכניס אתכם עם זעקתה של תיקי, תושבת ותיקה מקריית שמונה, שאותה אני מכיר ומוקיר: "בניהו, אני חיה במטווח. הנפילה קודמת לאזעקה, ואנחנו לא מספיקים למקלט. קק"ל הוציאה אותנו לשלושה ימי התרעננות במלון במרכז. היום הרענון מסתיים ואנחנו חוזרים למטווח. שם הבית שלנו".
ואני מקשיב לה ואומר לה ולתושבים: אנחנו איתכם. אתם מלח הארץ הזו, ומגיע לכם הכי טוב והרבה יותר – וזה עוד יקרה. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.

0 תגובות

קצת עלינו

החברה מציעה חבילת שירותים כוללת ומתקדמת בתחומי הייעוץ האסטרטגי האישי, המערכתי והעסקי, ייעוץ תקשורתי לכלל סוגי המדיה המסורתית והחדשה ובתחום ניהול המשברים ברמות הממשל, הרשויות, התאגידים והחברות.

פרטי קשר

דרך בגין 156 ת"א
מגדל חג'ג

טלפון  072-2155333
פקס 072-2155334
מייל office@bnayahu.com

אנחנו בטוויטר
אנחנו בפייסבוק

‎אבי בניהו – Avi Bnayahu‎