הודעה מתבקשת לציבור: ישראל נמצאת בתוך כאוס פוליטי

בחסות ראש הממשלה, ישראל מצויה בתוך אי סדר מוחלט. וגם: מה עובר על הרחוב החרדי, הפספוסים של כוכבי, סימני חיים בעבודה, השירות השוויוני ומשפט האונס באילת

אבי בניהו 29/01/2021 

1. היות שאף גורם רשמי ומוסמך לא יפרסם את ההודעה המתבקשת לציבור, אעשה זאת עבורכם ואודיע לכם שישראל מצויה בתוך אנרכיה וכאוס.

כאשר תקציב המדינה נלקח כבן ערובה, כאשר יש מיליון מובטלים, כאשר הציבור המיוסר והמבולבל מתמודד עם אחוזי תחלואה ותמותה גבוהים, כשאנחנו נגררים למערכת בחירות מיותרת מתוך רצונו של בנימין נתניהו להימלט מאימת הדין, וכשהוא לא ממהר להפעיל יד קשה נגד פורעי חוק שמעלים אוטובוס באש בלב גוש דן מחשש לשלום קואליציית החסינות הבאה – מציג ראש הממשלה "תוכנית כלכלית" פוליטית מטעם הליכוד. הוא עושה זאת תוך כדי התעלמות מאזהרות היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בשוחד בחירות, בלי להתייעץ עם הדרג המקצועי, שהולך ונרמס ומכונה בלעג "פקידים", וללא עירובו של הנגיד ובנק ישראל (שכבר יצאו נגד).

כפי שהתריע השבוע הנשיא ריבלין, "בשם המשילות לכאורה נחצים קווים אדומים", אבל מי מקשיב עוד לנשיא, ליועמ"ש ולדרגים המקצועיים? אם זו לא אנרכיה, מהי אנרכיה? ערב בחירות גורליות מבחינתו (על פי מקורות בפטיו בבלפור הוא כבר מקלל את הרגע שבו הלך לבחירות), נתניהו לא סופר עוד אף אחד ממטר. לא את שומרי הסף, לא את שריו, לא את התקשורת ולא את בתי המשפט. הוא מתודלק באוקטן גבוה מאוד, נלחם על חייו וחירותו, והשבוע הרחיק לכת ושלח לאוויר סרטון מחבק ומלטף של "רק ביחד ננצח".
וסביבו בצמרת הליכוד אין עוד פוצה פה ומצפצף. שם סופרים מנדטים ותיקים עתידיים, לא דוגמה אישית, לא נורמות וערכים, לא דמוקרטיה, לא הוד ולא הדר. האנרכיה כבר פה, והיא באה מלמעלה.
עד כאן ההודעה.

2. אל תקלו ראש במה שעובר על הרחוב החרדי. יש שם רעידת אדמה כללית: הציבור החרדי צובר טלטלות, אוסף תובנות חדשות, מוסכמות מתנפצות בחלקן, האמון במפלגות ובמנהיגות נסדק, המצב הכלכלי קשה להחריד, ותלמידי הכוללים סובלים מירידה דרמטית בהכנסה החודשית בשל עצירתן או האטתן של תרומות מחו"ל.

לא, אל תעשו הכללות לגבי החרדים. רובם הגדול אנשים טובים, ויש קומץ של מטורפים שמתעמתים עם המשטרה ומצפצפים על החוק, ובחלק מהמקרים זה בגיבוי הרבנים. נתניהו והממשלה צריכים להילחם במפירי החוק, להיאבק ברבנים שקוראים לפתוח מוסדות חינוך, לעצור חשודים ולוודא שלא נחשוב ולו לרגע שהדאגה לשלום הקואליציה הבאה גוברת על הדאגה לבריאות הציבור.

בגל הראשון של הקורונה התפעמתי מהמפגש בין חיילי צה"ל לחרדים בבני ברק. ראיתי בזה פתח לתקווה, לניפוץ מיתוסים ולשבירת חומות. אני חושב שהקורונה היא הזדמנות עבור שני הצדדים. חלינו ביחד, שכבנו באותם בתי חולים, החלמנו וחוסנו ביחד, ואנחנו חיים ביחד. לא קל, לא פשוט, הרבה מחלוקות וראייה שונה, אבל אין ברירה.

ובינתיים, סדרת כתבות חשובה של יאיר שרקי בחדשות 12 פותחת צוהר לעולמם של החרדים בתחומי אורח החיים, לימוד התורה, הפרנסה והדיור. אנחנו כל כך קרובים אך כל כך רחוקים, ואת הפער הזה נצטרך לצמצם.

3. נאומו של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי בכנס במרכז למחקרים אסטרטגיים עורר תגובות רבות, בעיקר בשל יישור הקו שלו עם נתניהו, קריאתו שלא לחזור להסכם הגרעין עם איראן, קביעתו שיש להחזיר את האופציה הצבאית אל השולחן, ודרישתו לתוספת מיליארדים לתקציב הביטחון.
בעיניי הרמטכ"ל פספס בעניין הזה שלוש פעמים: ראשית, אין זה מתפקידו לערוך את תיאום הציפיות מול ממשל ביידן בנושא שנראה כנפיץ ביותר בין שתי המדינות. זה עניין מדיני־פוליטי שיכול להביא לעימות ביחסי ישראל־ארה"ב. שנית – כוכבי, בעבר ראש חטיבת המבצעים וראש אמ"ן – יודע שלפני פחות מעשור השלים צה"ל בהשקעה של 18 מיליארד שקל תוכניות ויכולות מודיעיניות, טכנולוגיות ומבצעיות לאופציה של תקיפת מתקני הגרעין באיראן. לכל היותר צריך לנער מהן את האבק. והדבר השלישי: אם הרמטכ"ל סבור שיש להוסיף בימים הקשים הללו מיליארדים לתקציב הביטחון, אף שישראל נמצאת בגירעון של 250 מיליארד שקל (וזו רק ההתחלה), הוא צריך להציג את הדרישה הזאת בקבינט ולא בציבור.

אך החלק החשוב והמיידי בעיניי בנאומו נגע לגזרה הצפונית ולעימות אפשרי עם חיזבאללה. כוכבי ביקש לערוך תיאום ציפיות עם אזרחי ישראל בדבר משך הלחימה וכמות הטילים שתנחת כאן, עם תושבי לבנון על הנזק הרב שייגרם מתקיפות צה"ל, ועם העולם ומועצת הביטחון על מתן הלגיטימציה לישראל להפעלת כוח צבאי באזורים מיושבים כדי להגן על עצמה. חבל שהחלק הזה בנאום לא זכה לכותרות ולהתייחסות, שכן הוא עלול להיות רלוונטי הרבה לפני מלחמה עם איראן.

4. מרב מיכאלי היא העיתונאית השנייה שעומדת בראשות מפלגת העבודה, לאחר שלי יחימוביץ'. הבחירה בה היא תוצאה של התעקשותה שלא להיכנס לממשלת נתניהו־גנץ ביחד עם עמיר פרץ ואיציק שמולי (שעזבו השבוע את המפלגה), והתעקשותה המשפטית־ציבורית לקיים פריימריז ולפתוח את השורות.

הבחירה במיכאלי מעלה את האפשרות שהבר־מינן יגלה סימני חיים, ושהפתק "אמת" בכל זאת יופיע בבחירות הקרובות בקלפיות, וזהו הישג גדול שלה. השבוע היא תעסוק בחיבורים, למודת לקחים מ"החיבור" עם אורלי לוי־אבקסיס ועם אחרים. מיכאלי והעבודה המתחדשת יהפכו שוב בית פוליטי לרבים מפליטי כחול לבן ולאחרים שיחפשו דרך, חזון, אמונה, מורשת ותקווה במפלגה דמוקרטית. וחוץ מזה, הגיע זמן נשים. בהצלחה.

5. תוכנית השירות השוויוני עם עדיפות ראשונה לצה"ל, שאותה הציג השבוע שר הביטחון בני גנץ, נהגתה, הוכנה והוצגה לראשונה בשנת 2009 על ידי הרמטכ"ל אז גבי אשכנזי והוגשה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק במסמך סדור.

קראנו לה אז בדיונים בצבא "משירות חובה לחובת שירות". התוכנית הזו עובדה ושודרגה לפני שלוש שנים בעבודה משותפת של הרב שי פירון, אשכנזי וגנץ עם מומחים ואישי ציבור נוספים מכלל המגזרים בחברה הישראלית. זו תוכנית לשירות אזרחי לכל, רצינית, הגיונית וישימה (אזרחית ולא לאומית, כדי לאפשר לערביי ישראל להשתלב).

מדוע גנץ מציג אותה רק כעת? עד כה הוא היה ראש ממשלה חליפי עם תכנון לרוטציה ועם קואליציה עם החרדים, ולא היה כדאי לו לאתגר אותם. כעת, בקמפיין בחירות, זה אפשרי.

אבל התוכנית הזו לא יכולה להיות פוליטית ולא של כחול לבן. היא צריכה להיות לאומית ומקובלת על שורת מפלגות שירכיבו קואליציה ועם הסכמות באופוזיציה, עם תקופת מעבר ותקופת הסתגלות ופיילוט וכו'. היא צריכה להיות כזו שתאפשר לחרדים ולערביי ישראל לשרת גם בקהילתם – והעיקר שכל נערה ונער ישרתו שנתיים את המדינה שלהם. בתורם ובדורם.

ואפרופו בחירות, אני חושב שיש לי ידיעה משמחת לעובדי גלי צה"ל. התחנה כנראה לא תיסגר. איך אני יודע? אסביר: כשבשלהי כהונתו מודיע גנץ הודעה דרמטית כזו ונתניהו או בנו לא משמיעים קול זעקה מרה, הרי שברור כי מישהו העביר מסר ולחש להם (נתן אשל?) שזה לא יקרה ושהבחירות, היועץ המשפטי לממשלה או מישהו אחר כבר יוודאו שזה לא יקרה. ככה זה אצלנו.

6. אני קורא ושומע את שעוברת קורבן האונס הקבוצתי באילת במהלך המשפט, המתנהל בדלתיים סגורות, ובטוח שאילו היה מדובר חלילה בבתי שלי הייתי אולי (עם כל הקושי) מושך לאחור ומוותר. חקירות עורכי הדין של הנאשמים והעדויות המצמררות הן עבור הנערה האומללה אונס על אונס, עונש על עונש. מישהו אחר הוא שצריך לשלם, ולא הקורבן עצמו. זה נורא.

7. בתוך כל התוהו ובוהו מצאתי השבוע מודעת אבל קטנה וצנועה: "ליהודה משי זהב, איתך באבלך. ידידך בתנועה הקיבוצית". כל כך פשוט וכל כך חריג, לכאורה שני קצוות שנפגשים. הבנתי שוב שהאהבה תנצח את השנאה, האמת את השקר, שהתקווה תביס את הייאוש, שהציבור יגבר על כל מסיתיו, ושיש לנו עם נהדר שראוי ליותר.
שבת שלום.