הגיע הזמן שתבינו משהו: יש לי חדשות למתנגדיו של בנימין נתניהו | אבי בניהו
תתרגלו, אנחנו בעידן חדש וכבר לא בנים יחידים לארה"ב במזה״ת. ניסיתי לדמיין השבוע את הוורידים המתנפחים במצחו הג׳ינג׳י ואת מעשיו של רבין אל מול הפגיעה ביתרון האיכותי של צה"ל
אבי בניהו1 אף שאני מודע לכך שאנחנו בעידן אחר ובמציאות אחרת, ניסיתי ביממה האחרונה להעלות בדמיוני את הוורידים המתנפחים במצחו הג'ינג'י של יצחק רבין ז"ל בימיו כראש הממשלה ושר הביטחון וכ"מר ביטחון" של ישראל, אילו היה הבית הלבן מעניק מערכת נשק מסוג F35 לסעודיה ולטורקיה, מכניס את טורקיה לעזה, חותם על ברית הגנה עם קטאר תומכת הטרור ונותן לסעודיה כור גרעיני אזרחי. אני חושב שהוא היה מתפוצץ, מפעיל את כל העולם ואשתו, מזניק עצמו לוושינגטון בבהילות, פועל בקונגרס ובסנאט ומפעיל את איפא"ק. אבל יצחק רבין איננו.נזכרתי בו כי זכרתי את מאבק האיתנים שניהל מול ניסיון אמריקאי למכור לסעודיה מטוסי בקרה מסוג איווקס או טילי שיוט טומהוק וכך הלאה. שמירת היתרון האיכותי של צה"ל בשדה הקרב במזרח התיכון הייתה מאז ומעולם הסעיף מספר אחת במחויבותה של ארה"ב לביטחון מדינת ישראל, והיא קיבלה ביטוי בכל מפגש ביטחוני של שרי ביטחון ורמטכ"לים עם עמיתיהם האמריקאים בפנטגון ובכל הסכם הגנה.מעקב אחר המתרחש בוושינגטון בימים ובשבועות האחרונים מלמד שישראל עומדת בפתחו של עידן אחר ביחסים האסטרטגיים עם ארה"ב. היא תישאר ידידתנו הגדולה וספקית הנשק העיקרית שלנו, הנשיא ירעיף עלינו חום ואהבה כשאפשר, ויפגע בנו כשיחשוב שזה משרת אותו – אבל ישראל איננה עוד "בן יחיד" של ארה"ב במזרח התיכון. יש לנו במשפחה אחים חדשים: קטאר, סעודיה וטורקיה. רובם לפנינו בתור אצל הנשיא. השיקולים המובילים: כלכלה, מסחר, עניינים של עסקאות ענק, מתנות ופנטזיות וגם הרחבת "הסכמי אברהם" שייקחו אותו לפרס נובל בשנה הבאה.ה־F35 שדונלד טראמפ מעניק לסעודיה ובהמשך לטורקיה איננו עוד מטוס קרב. הוא מערכת נשק חכמה ומוטסת שמקנה לאוחזים בו עליונות טכנולוגית, מבצעית ומודיעינית משמעותית. ה־F35 נחשב למערכת הנמצאת בליבת הסוד של ארה"ב. כך למשל לא מאפשרת ארה"ב לטייסים ישראלים בחיל האוויר המחזיקים בדרכון זר, פולני, גרמני, פורטוגלי או אחר, להטיס את מערכת הנשק הזאת. עד כדי כך.הבעיה איננה רק באספקת ה־F35 לסעודיה ולטורקיה, אלא גם בחשיפה רחבה לטכנולוגיות, לאימונים משותפים, לבריתות הגנה – ולפגיעה בהרתעה הישראלית, הבנויה בין היתר מהקרבה, האינטימיות והשותפות הביטחונית עם ארה"ב. והעניין הזה הולך ונפרם כחלק מתהליך משמעותי, מחילופי דורות בממשל האמריקאי, ממעורבותו הפוחתת של הדור הצעיר ביהדות ארה"ב בנעשה בישראל, מהביקורת הקשה על המדינה, מההסתה ברשתות ומהאנטישמיות הגוברת גם בארה"ב.מול כל אלה, איבדה ממשלת ישראל את כוחה מול הבית הלבן ומול הממשל האמריקאי, לאחר שטראמפ לקח את ההגאים מידי ממשלת ישראל, הפסיק את המלחמה, החזיר את החטופים ופתח "מטכ"ל חלופי" בקריית גת למטכ"ל בקריה. גם ארגון איפא"ק נחלש וגם העוצמה היהודית בממשל ובבתי הנבחרים, בתקשורת האמריקאית ובאקדמיה.לנוכח כל זאת, צריכה ישראל לדעת לעמוד על שלה ככל שרק ניתן, קודם כל כמובן לסמוך רק על עצמנו, על הטכנולוגיה שלנו, על התעשיות הביטחוניות שלנו ובעיקר על המפקדים והלוחמים שלנו, שאין כמוהם בעולם. במקביל, צריך כעת לגבש במטה הכללי בצה"ל, במשרד הביטחון ובמל"ל "חבילת פיצוי" נרחבת של נשק ותחמושת חכמה עם צעדים נוספים שיחזקו את ישראל וביטחונה וישמרו איכשהו על הפער ועל היתרון האיכותי.זה יכול לבוא לידי ביטוי בהרחבה של "ההצבות מראש" – אותם מחסנים אמריקאיים של נשק, תחמושת וציוד צבאי בהיקפים של מאות מיליוני דולרים שיוצבו בשטח ישראל, במימון של פיתוחים חדשים שיהוו הפתעה בשדה הקרב הבא, במימון של גבול הגנה משמעותי בגבול ירדן, בהבנה שישראל לא תוכל להסכים שהטורקים והקטארים ינהלו את הביטחון בעזה וכך הלאה. דבר אחד בטוח: בישראל אין כעת ״מר ביטחון", יכולת העמידה של הממשלה מול הממשל האמריקאי נשחקה, טראמפ מנהל את האזור, ויש לנו "אחים חדשים" במזרח התיכון. צריך להתחיל להתרגל ולהיערך בהתאם.2 התשבחות שבאו מימין, מחברי כנסת ומהתקשורת הימנית על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בדבר "נתיב למדינה פלסטינית", שבות ומלמדות על רוע מצבנו. כל מה שיעשה בנימין נתניהו, כל מעשיו וכל מחדליו, יזכו אותו בגיבוי מוחלט מלהקת השופרות, מממשלת הכבשים השותקות ומסיעתו הצייתנית הניצבת בפני פריימריז. אתם מתארים לעצמכם מצב שבו אחד השרים או אחד השופרות יעז לומר שטראמפ תקע לנתניהו "סכין בגב" או שנתניהו נכנע לתכתיב של הבית הלבן? אין מצב כזה.המזל הגדול ביותר של נתניהו בימים הללו הוא שאין מולו ראש אופוזיציה בשם בנימין נתניהו, ראש אופוזיציה חסר עכבות, חסר אחריות, שינאץ אותו, יפגע בו ויסית נגדו על כל צעד ושעל בעקבות המהלכים הדרמטיים שמובילה ארה"ב באזור.לגבי דידי, אין בהחלטת האו"ם כל דבר רע, אלא ההפך המוחלט. אני סבור שלא יהיה שום פתרון באזור ללא מדינה פלסטינית עתידית במתכונת כזו או אחרת, על שטח כזה או אחר. זה עוד רחוק, אין בשני הצדדים מנהיגות שיכולה להעביר ולהוביל מהלך כזה. הפחד כאן מ־7 באוקטובר גדול ומוצדק, אבל לטווח הארוך, לפתרון הסכסוך, אינני רואה מוצא אחר. הלא נתניהו עצמו דיבר על כך בנאום בר־אילן. הוא עצמו לא מבטל את הסכמי אוסלו ולא את הקשר עם הרשות הפלסטינית.החלטת מועצת הביטחון בנושא באה כחלק מתוכנית 20 הנקודות של טראמפ בעקבות דרישה סעודית ובין־ערבית כתנאי לנורמליזציה, ובשל ההבנה של ארה"ב והנשיא שאת העניין הזה צריך לקדם ולהציב חזון ותוכנית. גם עם כל אלה, אין ביטחון שהסעודים יפנו לנורמליזציה עם ישראל וייתנו מתנת בחירות לנתניהו, אבל טראמפ הולך לעבוד על זה קשה.3 זה שבועות זועקים מפקדי החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון, כמו גם הרמטכ"ל, על שלילת כלים משמעותיים ב"ארגז הכלים" שלהם למאבק בטרור היהודי שעלול להצית באחת את האזור כולו ולייצר לנו זירה שאיש איננו חושק בה כעת. המצב ממילא נפיץ, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנסים וינסו לייצר פיגועים בגדה במקום בעזה ולחזק תשתיות טרור.הטרור הפלסטיני קיים שם והוא לא ראוי לסיוע מפורעי חוק יהודים, שחשים שהשטח שלהם, שיש להם אור ירוק, גיבוי משרים בממשלה, העלמת עין של המשטרה ואוזלת יד של הצבא. הם תוקפים באכזריות פלסטינים תמימים, חקלאים ותעשיינים, דורשים מהם להתפנות מהשטח ולהציל את חייהם ולא מהססים לתקוף גם חיילים ומפקדים, וכאן מגיע הסיוע הממשלתי לחבורה המופקרת הזו: בראש ובראשונה שר הביטחון ישראל כ"ץ, שקיבל החלטה פוליטית עם קריצה לבייס ולקואליציה הקיצונית וביטל את הצווים המנהליים נגד פוטנציאל הטרור היהודי והותיר את מפקדי צה"ל חסרי כלים.כדי להתמודד עם המצב ועל מנת לייצר מרקם חיים סביר עם מסחר וכלכלה בחלק מערי הגדה, הורה השבוע מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, לאפשר כניסה של ערביי ישראל לסחור ולקנות בג'נין. בא ערוץ 14 והתלונן, ואז התערב שר הביטחון, ביטל את החלטת האלוף והודיע שזה נעשה ללא אישורו, כאילו הצבת או הסרת מחסום דורשת אישור שר ביטחון.ישראל כ"ץ אולי יצליח בפריימריז עם ההחלטות על סגירת מחסום, על סגירת גלי צה"ל, על ביטול צווים מנהליים בשטחים ועל התנגדות ליושב ראש לתעשייה האווירית – אבל מה יהא על ביטחוננו?4 יש לי חדשות למתנגדיו של בנימין נתניהו והמתכננים להתאמץ כדי להחליף אותו: אני מבין אתכם מצוין, אבל "רק לא ביבי" לא יעזור ולא יביא לתוצאה. ההפך. רק הצבת חלופה שלטונית ראויה ומנוסה ונקייה, עם מועמד ראוי לראש הקבוצה ועם נבחרת של בני־סמכא, נשים וגברים שהולכים לשרת את אזרחי מדינת ישראל, כל אחד בתחומו – אולי יביא לאמון הציבור. "רק לא ביבי" לא יספיק.הצגת "כוורת" עם אנשים מעולים ומקצועיים בתחומם תאפשר אולי לרבים וטובים מהכוחות במדינה שנרתעים מלהצטרף לפוליטיקה הקיימת, לקום ולעשות מעשה. יותר מאי פעם זקוקים אזרחי מדינת ישראל – שנתבעים להמון ולא מקבלים שירותים כשם שמגיע להם – למשהו אחר, חדשני, מחוץ לקופסה ולנורמות הפוליטיות שלנו. משהו כמו חברת ניהול לאומית מתקדמת שתשנה את המצב שבו האזרחים משרתים את השלטון ונבחריו ולא ההפך הגמור.האזרחים שהולכים לבחור בחלופה לממשלה הרעה והקיצונית הזו צריכים להכיר ולדעת מי הולך לשרת אותם ובאיזה תחום. זה צריך להתחיל מהמפלגה שאמורה להיות המובילה בגוש שנגד נתניהו ולהתחבר למצרף המפלגות. יותר מאי פעם יש הזדמנות לשינוי, אבל כשזה יבוא – צריך חשיבה אחרת ו"מלצרות פוליטית" שונה.5גלבוע קמינסקי הוא בוגר ואיש מילואים של סיירת צנחנים. בעקבות המלחמה האחרונה, ושירות של מאות ימי מילואים, הוא מיהר להבין שמה שהיה לא יהיה. גלבוע הקים עמותה שמקיימת סדנאות להורי חיילים לוחמים, המלמדת את האמהות והאבות כיצד להיערך לקבל את הבן שמגיע לחופשה משדה הקרב, כיצד להתכונן לקראת שחרורו מהשירות הקשה וכיצד לאתר תסמינים של פוסט־טראומה.הסדנה שמועברת על ידי אשת מקצוע נמשכת ארבע־חמש שעות עם קבוצה של הורים מאותו הצוות של הלוחמים. הם מדברים, נפתחים, מגלים שהם צריכים לטפל גם בעצמם ויוצאים לדרך עם ארגז כלים.הפרויקט הנקרא "אחוות הורים" רץ כבר כמה חודשים וקיים עד כה סדנאות ללא פחות מ־1,500 הורים. ההורים מקבלים "ארגז כלים" מבוקש וביחד עוברים את התקופה הקשה הזאת. אם אתם רוצים להצטרף או לסייע בדרך כלשהי, הטלפון של גלבוע הוא 052-7919076.6 "קוראים לי יצחק קורקבדוס, כן בניהו, אני רוצה שתפרסם את השם שלי, שכולם יידעו שאם לא היית במקרה המפקד שלי – לא הייתי פה".זו הפעם השנייה שנקלעתי לדוכן "חביבה" בראשון לציון לאחר אימון ירי במטווח ופגשתי בו, אדם גדול גוף, חייכן, עטור זקן וחובש כיפה. הוא היה "חייל בעייתי" במטבח של גלי צה"ל. טבח טוב, אבל עם השפעות חיצוניות שליליות. יום אחד הגיעו השוטרים הצבאיים לתחנה וביקשו לעצור אותו לאחר הלשנה שהוא משתמש בסמים. התייעצתי עם טינה קצינת הניהול וביקשתי מהשוטרים הצבאיים וממפקדיהם לאפשר לי לטפל בו ולשקם אותו.יצחק הבין מצוין את ההחלטה החריגה ואת האחריות שנטלתי על עצמי כמפקד גל"צ, והתחייב בפניי עם "מילה של כבוד". סידרתי לו עבודה פרטית בין המשמרות אצל יואב ממסעדת "אחלה" בכפר סבא, והוא הפך לבן אדם והשתחרר בזמן ובצורה טובה.כמוהו יש מאות, והוא רוצה שאספר לכם שבסך הכל צריך למצוא מפקדים ומנהלים שנותנים הזדמנות שנייה. אשריי שזכיתי ותודה לך, יצחק, שזיכית אותי.שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
0 תגובות