אני מוציא אתכם השבוע לחופשה מהסחי והרפש, ומשתף אתכם בדברים מעוררי השראה ותקווה כמו המיזם לחיזוק הגליל המערבי, התוכנית לבניית חוסן, התמיכה בחיילים הבודדים ובלוחמים שזקוקים לחופשה ועוד. ויש עוד
אבי בניהו1.יש כל כך הרבה נושאים דחופים וחשובים לכתוב עליהם השבוע. ברמת הכותרת ניתן לומר שחוזות עינינו בניסיונות מואצים לחורבן מדינת ישראל במתכונתה המוכרת, בשינוי דמותו וערכיו ויסודותיו של המפעל הציוני ובמבואה מסוכנת לקִצה של הדמוקרטיה בישראל.זה שבוע שבו אפשר וצריך לכתוב על מאבק האיתנים בין שר המשפטים ליועצת המשפטית בשאלה מי יחקור את הפצ"רית; אפשר לכתוב על ניסיונות ההדחה של גלי בהרב מיארה, על החלטה ההזויה של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את גלי צה"ל.אפשר וצריך לכתוב על השחיתות העמוקה שמתגלה לכאורה בהסתדרות, ודרכה בוועדי עובדים, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות; על היהודים שפורעים בערבים ביהודה ושומרון, לאחר ביטול המעצרים המנהליים כמחווה לבייס הפוליטי מימין; אפשר גם לכתוב על תחקירי צה"ל החמורים, או על נאומו של בנימין נתניהו, שלפיו העם "לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית"; ועל הזעקות של ההורים השכולים – "אין תקומה ולא תהיה תקומה ללא ועדת חקירה ממלכתית"… ועוד.אבל החלטתי השבוע להותיר את כל הסחי הזה לאחרים לפניי ואחריי ולהתמקד בכמה דברים טובים. בכל זאת מגיע לכם, הקוראים היקרים שלי, קצת אוויר פסגות ואנרגיות חיוביות. אל תדאגו, אני לא בורח מהמציאות. בשבוע הבא אחזור.2. למשרדי הגיע השבוע עדי עידן, יזם ואיש הייטק שהחליט לעשות מעשה: לא לחכות להוראות הפעלה מהממשלה – ולנסות לחזק את הגליל, שאיבד אוכלוסייה רבה מאז תחילת המלחמה.עדי לקח כמה מיליוני שקלים מכיסו הפרטי, שכר מלון בקיבוץ "לוחמי הגטאות" לעשר שנים ושיפץ אותו ביסודיות. החדרים, חללי העבודה והשטחים הציבוריים הפכו ל"לופטק" של הגליל, שאליו יגיעו בקרוב עשרות בוגרי אוניברסיטאות מתחומי היזמות העסקית. אלו יועסקו בתעשייה הגלילית ויציעו יוזמות ופיתוחים, יעשירו את עצמם יום בשבוע, יתרמו, יקבלו תעסוקה והשמה, ינשמו ציונות ואוויר פסגות, ואולי יתאהבו באיזור.עדי עידן הוא דוגמה ומופת ליזמות, למימוש עצמי, לנתינה ולתרומה לקהילה. הבנתי מיד שיותר משהוא נותן בזמן ובכסף, הוא מקבל בעשייה ובמפגשים ובמימוש החזון. אם יש לכם דרך להירתם, לתרום ולהשתלב עם היוזמה המקסימה הזו – המייל שלי למטה.3.נורית דבוש היא חברה ויועצת תקשורת ותיקה שמשולבת כבר שנים בלימודי המקצוע באקדמיה. השבוע היא חנכה מסלול חדש לתואר שני בקריה האקדמית אונו ל"בניית וניהול החוסן" האישי, הארגוני, הקהילתי והלאומי.עשרות מנהלים מתחומים שונים ילמדו שם על בניית חוסן, ניהולו, על חשיבות ההסברה הפנים־ארגונית, על תקשורת בעידן הרשתות והבינה המלאכותית, על החברה הישראלית המשוסעת, על חשיבות הרציפות התפקודית, וכך הלאה. השנים האחרונות עם הקורונה, קרבות הרחוב על ההפיכה המשטרית, וכמובן אסון הענק ב־7 באוקטובר ושנתיים של מלחמה רב־זירתית קשה ומורכבת – הבליטו את מרכזיותו של החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בישראל ובכלל. זו יוזמה חשובה ומתבקשת של נורית דבוש, של ניצב (בגמלאות) אלון לבבי ושל הקריה האקדמית אונו והמנכ"ל רנן הרטמן. בהצלחה. חוסנכם – חוסננו.4. ידידי רו"ח ראובן שיף הוא איש רב־פעלים ומעש. לאחרונה, בין שלל עיסוקיו הוא משמש כיו"ר עמותת אח גדול, המאמצת ומלווה חיילים בודדים.בצה"ל משרתים כ־7,000 חיילים שעזבו משפחות ואזורי נוחות ובאו לשרת את המדינה ואת צה"ל. השבוע השתתפתי בערב הצדעה והתרמה שקיימה העמותה לחיילים הבודדים – אירוע הנצחה ל־44 חללים מהם אשר נפלו בחרבות ברזל. באירוע זה פגשתי את סם, שבא מניו יורק לשרת בצה"ל כחייל בודד, התאהב, נשאר בארץ, הקים משפחה, מתגורר בבאר שבע ולומד רפואה באוניברסיטת בן־גוריון. בימים הללו הוא בכלל במילואים. בשוטף, לצד הלימודים, הוא מלווה חיילים בודדים במסגרת העמותה.5. את מה שעושה יקיר שגב ביד אחת שיש לו, רבים לא עושים עם שתי ידיים. גם לא בממשלה. את יקיר, אל"ם במילואים, גולנצ'יק בנשמה, איש חינוך ויזם חברתי ברמ"ז איבריו (חסרה לו יד), פגשתי כשגייס אותי מיד עם שחרורי מצה"ל לבנות ולנהל קורס בדוברות ותקשורת במכון מגיד של האוניברסיטה העברית. כיום הוא ממייסדי ומובילי עמותת המרחב החברתי, שהחלה ב־2019 בהפיכת מועדון "הקולוסיאום" למרחב חברתי־חינוכי, ומשם התפשטה לרחבי הארץ בהתמדה, בנחישות ובצניעות.השבוע הוא הודיע לי שהעמותה פתחה מלון חדש בתל אביב עבור חיילי צה"ל בחופשה במחיר של 60 שקל ללילה (אמיתי), בסיוע של צביאלי נדל"ן, העוסקת גם בתחום המלונאות. היד היחידה של יקיר עוד נטויה, ואתם תשמעו על מעלליה לריפוי ותיקון החברה.6. תא"ל (במיל') אפרים לפיד הוא איש אשכולות. הכרתי אותו כשהיה דובר צה"ל בסוף שנות ה־80, ואני אז הייתי כתב ב"על המשמר" – והתכתשנו לא מעט. עם הזמן למדתי להעריך אותו, ואף התנצלתי בפניו על מה שכתבתי עליו. כיום אפרים הוא יו"ר ארגון ההגנה, נואם בכנסים, עושה הסברה לישראל, לאחר שהיה דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל, דובר הסוכנות היהודית, מנכ"ל יפעת ועוד ועוד.השבוע הוא נתן לי עותק מספרו "מרוץ הלפיד", שבו הוא מתאר, בין היתר, את המעבר שלו מתפקידו כאיש מערך האיסוף של אמ"ן – אל החשיפה של דובר צה"ל. הוא גם עוסק בחשיבות החינוך, הזיקה היהודית והלאומית ועוד. באמת איש מיוחד אפרים לפיד.7. חברי קיבוץ מצר ותושבי הכפר הערבי מייסר הם שכנים שלי לקיבוץ במועצה אזורית מנשה. בשבת הקרובה תיפתח בגלריית האומנות בגבעת חביבה תערוכה תחת השם "מצר־מייסר מבט שני". התערוכה מציגה יצירות של אומנים יהודים וערבים, מתארת את היחסים המיוחדים בין שני היישובים – שידעו גם ימים לא פשוטים, אבל בעיקר שנים טובות וארוכות של סמל ומופת לדו־קיום בכבוד הדדי.8. תדעו שיש לנו בישראל רפואה ציבורית מתקדמת, נגישה ומצוינת, שהיא מושא לקנאה והערכה בעולם. זה בלט בקורונה, במלחמה ובכלל. הרופאים הישראלים הם מהמבוקשים בעולם.אני כותב זאת, כי משפחתי ואני חבים תודה גדולה למחלקה גריאטרית ב' במרכז השיקום בבית החולים שיבא. היינו שם בחודשים האחרונים וראינו מקרוב מהי מקצועיות, מסירות, אחריות, אכפתיות, אהבת המקצוע ומחויבות אין קץ. על הפערים בכוח האדם ובמשאבים מכסים שם בעזרת אהבה, שליחות ומסירות. נכון, לא הכל שלם, יש פערים, אבל יש לנו במה להתגאות ואת מי להוקיר.אז אתם שם במחלקה: תודה לכם, הרופאות והרופאים, האחים והאחיות, עובדות ועובדי הפיזיותרפיה והריפוי בעיסוק, הסניטרים, עובדות ועובדי הניקיון והתזונה והעובדות הסוציאליות. אנחנו יודעים להעריך. תודה.9. השבוע, באחד הערבים, שוחחתי עם חברי הקיבוץ שלי ובני הנוער על רצח יצחק רבין ז"ל. סיפרתי להם על שראו עיניי בלילה השחור ההוא, על הימים שקדמו לרצח, על ההסתה ועל הטראומה מליל הרצח אשר לו הייתי עד.בסוף ההרצאה ניגש אליי בחור צעיר עם חולצה כחולה ושרוך לבן של השומר הצעיר, הציג עצמו ואמר כי הוא חניך בקן בציריך, שווייץ, שעלה ארצה לשנת שירות. הוא הסתובב והראה לי מה כתוב מאחור על חולצתו: ״קן השומר הצעיר על שם יצחק רבין, שווייץ". הוא סיפר כי כך החליטו לקרוא לקן, ושהוא גאה בהשתייכותו ובהחלטתו לבוא לישראל. השבתי שאני גאה בו ומקווה שיישאר כאן.10 ברק, שרעייתו וחברותיה רוכבות על אופניים בסופי שבוע בנופי ישראל עם עוד רבבות רוכבים, מוטרד מריבוי תאונות הדרכים הקטלניות עם מעורבות של רוכבות ורוכבי אופניים. הוא ביקש ממני להציע כאן להקצות בסופי שבוע את כל נתיבי התחבורה הציבורית לטובת הרוכבים. ממילא אין תחבורה ציבורית בשבת. תחשבו על זה.אגב, סיפרו לי על טרנד סודי וחדש יחסית: לוקחים את האופניים אל תחנת הרכבל בצ'ק פוסט חיפה, עולים על הקרונית לתחנת האוניברסיטה ברום כרמל, ומשם מדוושים לאט ובזהירות מטה בתוך הנופים המדהימים הנפרשים לנגד העיניים – מבלי להתאמץ ומבלי להתנשף. אם קניתם את הרעיון, אז אנא לא בגשם. בזהירות ובאחריות.11. מן הראוי שבסעודת ליל שבת או אחרי ההבדלה תשמיעו לבני המשפחה ולחברים את דבריהם של ההורים השכולים שמחה גולדין ורובי חן על קברי בניהם, ואת דבריו של עידן עמדי בהלוויית הדר גולדין ז"ל. זוהי זעקה גדולה שצריכה להדהד מקצה הארץ אל קצהָ. שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
0 תגובות