בן גביר קלט את הטריק: כך הוא מתמרן את סמוטריץ' ונתניהו | אבי בניהו

השבת החטופים היא משימה לאומית, ערכית ודחופה, ולכן עלינו להתאחד סביבה. מיהם השניים שבאמת מפחידים את נתניהו, ולאן נעלמה האופוזיציה הישראלית. סעו לשדה בוקר והישבעו מחדש לדמוקרטיה ולממלכתיות

אבי בניהו 
1. 
לא הייתי צריך לצום בט' באב כדי שאהיה עצוב ונפשי תתייסר. כבר מוקדם בבוקר החלטתי לענות את הנפש באמצעות האזנה לתוכניתם של שי גולדשטיין וארז תדמור בגלי ישראל. זה היה קשה. במשך שעה ירו שם בליסטראות על הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט, בלי לברור מילים ובלי להביא בחשבון אפשרות ולו קלושה, שמפקדים וחיילים מקשיבים ועלולים ללמוד מפיהם של השניים את גרסתם בנוגע לאנשים השולחים אותם היום לקרב, שממנו אולי לא ישובו.
כשנפשי כבר מיוסרת דיה, הגעתי לשידור באולפן קשת 12 עם יואב לימור. לידנו ישבה לישי מירן, רעייתו של עמרי מירן שנחטף מכפר עזה. היא נאבקת להחזרת בעלה ואבי שני ילדיה הקטנים ועבור השבתם של כל החטופות והחטופים. לישי סיפרה לנו בעיניים דומעות כיצד כינו אותה השבוע ברחוב "קפלנוח'בה" (קרי, מחבלת חמאס מהפגנות קפלן) ועל כך שאחר המליץ לה לעבור לגור בגרמניה. לא פחות. והכל כמובן פרי ההסתה שבאה מלמעלה. דורשי העסקה הפכו לאויבי האומה ולבולמי הניצחון המוחלט.
ואז הבנתי, ואמרתי בשידור שכנראה ממשלת ישראל הפריטה את מלאכת השבת החטופים והפכה אותה מעניין לאומי בוער ודחוף, לעניין אישי, משפחתי וקהילתי. אני מתפלל שאני טועה ומטעה אתכם – ומקווה שאתבדה – אבל המזרח התיכון עלול להשתנות ושישראל תיקלע למלחמה רחבה יותר, ואולי יהיו עוד חטופות וחטופים, ואלו שנותרו בעזה יישכחו ויעברו למקום אחר בסדר העדיפויות. אסור שזה יקרה. החברה הישראלית לא תכיל הפקרה כזו. לכן עיניו של כל יהודי וישראלי צריכות להיות נשואות להצלחת המאמץ של המשלחת הישראלית לשחרור החטופים. זו אולי הזדמנות אחרונה.
ביום ראשון הקרוב אשתתף עם מאות אנשי המגזר העסקי, השלטון המקומי, פורום אנשי הביטחון, רבנים, תעשיינים ועוד בכנס מיוחד בניר עוז, בקריאה להשבת החטופים מיד. זה המעט שאפשר לעשות כדי לנסות להציל אותם, ובעצם גם אותנו ואת כבודנו ואת מורשת ישראל.
2. 
בעוד חצי עולם פועל לבטל או לצמצם את התגובה של איראן וחיזבאללה, ובעוד מערכת הביטחון מנסה לצמצם זירות ולהיערך להתמודדות עם מנעד איומים מטורף שמולנו, החליט השר איתמר בן גביר לעלות להר הבית, בטענה ש"הוא הריבון" ושהוא "הדרג המדיני" שקובע את המדיניות.
שאלתם מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מפטר את השר לביטחון לאומי, שעלול במעשיו לגרור את ירושלים ואת הגדה לחזית אלימה נוספת? אף שהתברר בדיעבד שאישר לו מראש, נתניהו הסתפק באמירה רפה מאוד שנועדה בעיקר לאוזניהם של האמריקאים והירדנים. יותר מזה הוא לא יכול לעשות, מהסיבה הפשוטה שבן גביר הוא שמסוגל לפטר את נתניהו ולא ההפך. העסקה פה ברורה, תן לי שלטון ואתן לך כל שתחפוץ: להרוס את המשטרה ולהשתלט עליה ועל מפקדיה, למנות מפכ"ל ונציב שב"ס כלבבך, לחלק נשק למי ואיך שתרצה, לעלות להר הבית וכך הלאה.
שמעתי השבוע את בן גביר מזהיר פומבית את נתניהו מפני כל עסקה ומתווה להשבת חטופים. הוא נגד דיון, נגד מו"מ כלשהו, נגד הליכה למפגשים. הוא אף טען כי גם העסקה הקודמת, שבמסגרתה שוחררו נשים וילדים חטופים, הייתה חמורה ומיותרת. השר לביטחון לאומי יודע שבכל רגע נתון הוא יכול לפרק את הממשלה. הוא יודע שבצלאל סמוטריץ', החרד לאחוז החסימה, לא יפגר אחריו – והוא יודע להתנחל היטב על בלוטות החרדה של נתניהו ודרכן על גורלנו שלנו.
3. 
נכון לשעת כתיבת השורות הללו, התגובה האיראנית ותגובת חיזבאללה טרם הגיעו. אני מניח שבחלקה גם אם תתמהמה, בוא תבוא – כאן בישראל, או ביעד ישראלי אחר ברחבי העולם, או גם וגם.
הבעיה שלנו איננה נעוצה בעוצמת התגובה, יעדיה וכמות הנפגעים שיהיו. הבעיה יותר רחבה ועמוקה, ונעוצה באתגר שלנו לסלק את איום חיזבאללה מגבולנו הצפוני, ולבטל את האיומים המתגבשים מולנו משטח סוריה על ידי מיליציות איראניות משמעותיות. כנ"ל לגבי מיליציות איראניות שנמצאות בעיראק ויעדן לפעול נגד ישראל מגבול ירדן. עלינו להתכונן גם לעימות בשטחים עם מיליציות חמושות שמאיימות על ההתיישבות ביש"ע ועל קו התפר, ולוודא שטהרן לא תחזיק ביכולת גרעינית צבאית.
מדובר במנעד אתגרים מטורף שישראל תתקשה לעמוד בו ללא הנהגה ראויה, כשירה וממלכתית שממוקדת אך ורק בניהול המערכה על היבטיה הצבאיים, הכלכליים והחברתיים. ללא בריתות חזקות באזור ובעולם, ללא אסטרטגיה ומפת דרכים וללא לכידות פנימית, לא נוכל לעמוד באתגר. קל וחומר כשהממשלה עוסקת בקידום ההפיכה המשטרית, במינויים הזויים ובעיסוק בהשתלטות על התקשורת, השירות הציבורי, האקדמיה ועוד.
בסביבת נתניהו, לחש לי מאן דהוא, ההתעקשות על שינוי הדרך למינוי נציב שירות המדינה, שייבחר מעתה על ידי ראש הממשלה – איננה אלא מבואה למינוי פרקליט המדינה הבא, תפקיד שמעניין את תושבי בלפור יותר מנציב שירות המדינה. עם מנהיגות שמתכתשת בתוכה, עם ראש ממשלה שמודיע ששר הביטחון חבר לנרטיב של אויבינו – לא ננצח. המסקנה שלי היא פשוטה, קשה ועוכרת שלווה: הקואליציה של נתניהו עסוקה בלשמור על עצמה הרבה יותר מאשר בלשמור עלינו כבעליה ולקוחותיה.
4. 
אם תשאלו את נתניהו בסוד באוזן, "מיהי האופוזיציה שאתה חושש שעלולה לסכן אותך?", הוא ישיב לכם, בסוד כמובן, שמדובר בבן גביר, סמוטריץ', גלנט ואולי יולי אדלשטיין. הוא לא ינקוב בשמות של יאיר לפיד, בני גנץ ואיווט ליברמן – וזהו בעצם האסון הפוליטי הכבד של ישראל במלחמה. אין מול נתניהו אופוזיציה אפקטיבית, יעילה ומשפיעה על סדר היום. אופוזיציה שמאתגרת אותו, שמאיימת על שלטונו ומערערת את יציבותו. פשוט אין.
הסיבות לכך מגוונות, אישיות ומערכתיות: לעומת גוש נתניהו הגדול, היציב והמלוכד שחוצה משברים, האופוזיציה אינה מגובשת, מסוכסכת קשות בתוכה, ולא מתפקדת כמסה קריטית שמהווה חלופה שלטונית. יש בה שלושה שרוצים להיות ראשי ממשלה ועוד שניים שמתחממים על הקווים, באופן שנתפס ש"ישראל לפני הכל" זוהי סיסמה.
מול עיני הציבור לא מצטיירת ולא נראית ממשלה חלופית ורלוונטית, חדה וזמינה, שיכולה לרשת את נתניהו ואת הקואליציה שלו. אין ישיבות משותפות של חברי האופוזיציה, אין ישיבות משותפות תקופתיות של ראשי הסיעות, אין החלטות משותפות, אין חקיקה משותפת, אין סיורים משותפים, אין מצע, אין דרך ומסרים.
בשעתו מפלגת כחול לבן השכילה להתאחד והצליחה בנקל להציג מסה קריטית של חלופה שלטונית ראויה. כיום האופוזיציה נראית רחוקה מאפשרות כזו. אף אחד שם לא יוותר לשני. לכל אחד כתוב בספר הזוהר הקדוש שהוא נולד למלוכה, ואם העניין לא ישתנה במהרה, זה יהיה פשע כלפי החברה הישראלית, כלפי הבוחרים וכלפי ההיסטוריה הפוליטית של המפעל הציוני. כשטוענים שהממלכה לפני המלוכה, זה חל גם על האופוזיציה, לא רק על הקואליציה. ובינתיים נתניהו מתחזק, צובר מנדטים ומפחד רק משניים – מבן גביר ומדונלד טראמפ. לא מלפיד ולא מגנץ.
5. 
ביום שבו התכנסה השבוע ממשלת ישראל כדי להניף גרזן על הדרך הממלכתית והראויה של מינוי נציב שירות המדינה, הלכתי אני לארכיון בן־גוריון שנחנך לאחרונה בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן־גוריון. אלו ימים שבהם ממלכתיות הפכה למילת גנאי, השירות הציבורי הופך למי שמגביל משילות, ואלו ימים שבהם פוליטיקאים מרימים ידם על מפקדי צה"ל ושירותי הביטחון.
שעתיים בשדה בוקר מטעינות אותך באנרגיה להיאבק ובאופטימיות שעוד יהיה כאן טוב. בין הכתבים רותקתי לנקודות שרשם בן־גוריון בפנקסו בבוקר הכרזת המדינה תחת הכותרת: "ההכרעה נפלה": בירה, המנון, מטבע, נמל, פקידות, שדות תעופה, תקציב, משטרה, חוקה, משפט, מחוזות וכו'. נקודות פשוטות בערב הקמת המדינה שעל ביטחונה ודמותה אנו נאבקים כעת בקשה שבמלחמות, ההכרחית שנגדנו והמיותרת שבינינו. קחו את החברים והמשפחה, סעו לשדה בוקר, נשמו אוויר פסגות, הטעינו את עצמכם והישבעו מחדש לישראל יהודית ודמוקרטית. זה כבר לא דבר מובן מאליו.
6. בשבח ובהודיה לבורא עולם, בעיצומה של מלחמה קשה וארוכה, הכנסנו השבוע בבריתו של אברהם אבינו את נועם, אח תאום לגפן, שני נכדים לאחי רונן ובעיקר נין עשירי (כן ירבו) לסבתא רבתא אמי לאה היקרה, שהתבוננה היא על השבט בגאווה ואני עליה בנחת. עם ישראל חי.
שנהיה טובים וראויים ושבת שלום.

0 תגובות

קצת עלינו

החברה מציעה חבילת שירותים כוללת ומתקדמת בתחומי הייעוץ האסטרטגי האישי, המערכתי והעסקי, ייעוץ תקשורתי לכלל סוגי המדיה המסורתית והחדשה ובתחום ניהול המשברים ברמות הממשל, הרשויות, התאגידים והחברות.

פרטי קשר

דרך בגין 156 ת"א
מגדל חג'ג

טלפון  072-2155333
פקס 072-2155334
מייל office@bnayahu.com

אנחנו בטוויטר
אנחנו בפייסבוק

‎אבי בניהו – Avi Bnayahu‎