במציאות נורמלית – ישראל כ"ץ היה מתנהל אחרת | אבי בניהו
במציאות נורמלית של מדינה במלחמה ולנוכח האתגרים שעוד צפויים, היה צריך שר הביטחון ישראל כ"ץ להתייצב בעצמו בוועדת החוץ והביטחון ולהביע התנגדות ל"חוק ההשתמטות". בנתיים, עמדתו לא נשמעה כלל
אבי בניהו1. כבר שלוש שנים ויותר שאני משתף כאן ברגישות המתבקשת את התהייה שלי כיצד נראית "מלחמת אחים מודרנית", והאם אנחנו בעצם עמוק בתוכה בלי להיות מודעים לכך. לאחר המחזה המבעית בבית המשפט העליון ויתר האירועים שהתרחשו השבוע, הלכתי אצל ה־Chat GPT ושאלתי כיצד נראית מלחמה כזו. ידעתי שלא מדובר באבירים על סוס לבן עם פגיונות ושריון קשקשים – וגם לא באזרחים ששועטים זה לעבר זה עם רובי עץ ארוכי קנה."מלחמת אחים מודרנית מתנהלת בשילוב של תהליכים חברתיים וטכנולוגיים", השיבה הבינה, "מדובר בהקצנה בין קבוצות בחברה, במחאות קשות, במשברים פוליטיים ובחוסר אמון במוסדות – עוד טרם עימות פיזי רחב. העימות מתרחש ברשתות החברתיות, בהפצת דיס־אינפורמציה, במתקפות סייבר ובקמפיינים שמנסים לייצר פחד ובלבול – וכל אלה משפיעים על האווירה עוד בטרם העימות הפיזי".הצ'אט מוסיף כי לרוב יירשמו אירועים נקודתיים של אלימות בין קבוצות, בהפרות סדר ובעימותים עם המשטרה. כן יבואו לידי ביטוי קיטוב בין קבוצות, ירידה ביכולת לנהל שיח, עלייה בדמוניזציה הדדית, וזוהי "חזית מודרנית בפני עצמה, ללא רובים, אבל משפיעה מאוד".ואז הצ'אט בעצמו נבהל מהשאלות שלי, ושאל אותי אם אני חש מצוקה, אם אני בלחץ, ואם המחשבות שלי בנושא עלולות חלילה להקפיץ אותי לתרחיש קיצון. הוא גם הודיע לי שהוא כאן עבורי מוכן לכל דיאלוג, שיחה ועצה.עכשיו תחליטו אתם אם אנחנו עמוק בתוך "מלחמת אחים מודרנית" ואם כן, איך לעזאזל יוצאים ממנה ביחד?2. האיש שהודיע לבג"ץ שאין לו שום בעיה לכהן כראש ממשלה ולעמוד למשפט ככל שיידרש, האיש שהבטיח לנו ש"לא יהיה כלום כי אין כלום", האיש ששטף לנו את המוח באמירה שהוא מחכה כבר שנים לעדותו ולחקירתו כדי להוכיח שתפרו לו תיקים, הנאשם שהוא ושליחיו בשכר ובהתנדבות מנסים להחדיר לנו לתודעה ש"כל התיקים קרסו" – הוא גם האיש שנמלט פעם אחר פעם מהחקירה הנגדית בתואנה של כאב גב, כאבי ראש, עייפות, אילוצי לו"ז מדיני וביטחוני.והאיש הזה – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיודע יותר טוב מכל אחד אחר את האמת, את הראיות ואת המשמעות – הודיע השבוע לנשיא המדינה כי לפנים משורת הדין, לטובת המדינה ואזרחיה, הוא מוכן לתת לו את האפשרות להעניק חנינה למדינה ולאזרחיה באמצעות ביטול משפטו.ה"דיל" מאחורי פלפולי המילים והמשפטים הוא חד ופשוט: בטל לי את המשפט ואפסיק להחריב את המדינה ומוסדותיה. הנשיא יצחק הרצוג, שמטען החבלה רב־העוצמה הזה הונח לפתחו – הבטיח לבחון "בכובד ראש ובאחריות" והחל להתייעץ עם אישים שונים מתחומים שונים ועם הציבור.העיסוק של נתניהו בקידום חנינה בלי לקחת אחריות, ללא הודאה, ללא קלון וללא פרישה, רחב ועמוק יותר ממה שנגלה לציבור. כך למשל דיווח השבוע ברק רביד בחדשות 12 על שיחת נתניהו עם דונלד טראמפ, שבה דרש נתניהו מהנשיא האמריקאי להעמיק את מעורבותו בקידום חנינה, ואילו טראמפ ביקש מנתניהו להיות יותר "נחמד" בסוריה ובעזה. וכאן עלול נתניהו להידרש חלילה לבחירה בין המאמץ לחנינה לבין עמידה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל, כנאמר: "עומק החנינה כעומק הוויתורים".עם כל הכבוד לנשיא האמריקאי, המפתחות נמצאים בינתיים אצל עמיתו הישראלי, וזה לא יכול לספק את הסחורה ללא קבלת תמורות: יהיו שיציעו את הקדמת הבחירות ואולי הסכמה לוועדת חקירה ממלכתית, אבל האמת היא שהרצוג יתקשה למצוא פתרון שאינו כולל את פרישת נתניהו מהחיים הציבוריים. החלופה היא העברת "מטען הנפץ" הזה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, על מנת שיגבשו "עסקת טיעון ראויה ומקובלת".ומהי דעתי שלי? אני תומך מאוד בחנינה למדינתי ולבני עמי באופן שיציל את המדינה ואת מוסדותיה מהרס וחורבן, כפי שמציע נתניהו. אבל זה לא ילך ללא קבלת אחריות, הודאה כזו או אחרת, קלון – או לחלופין פרישה מהחיים הפוליטיים עם הבטחה לאבטחה מלאה לנתניהו, לרעייתו ולילדיו, פלוס רכב ותקציב עד לאחרית ימיהם. זה שווה.3. היה זה דווקא יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הליכוד דוד ביטן, שהתייצב והתריע על רמיסת הכנסת בידי הממשלה, לאחר שנתניהו החליט להקים "ועדת תקשורת" שתקדם את "חוקי קרעי" בראשותה של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. ח"כ ביטן צודק. לפני זמן מה הושלם השלב הראשון של ניפוץ עקרון הפרדת הרשויות – השתלטות מלאה ומוחלטת של הרשות המבצעת על הרשות המחוקקת, היא הכנסת, שאמורה לפקח על פעולות והחלטות הממשלה. כעת ממוקד המאמץ בהכפפת הרשות השופטת לרשות המבצעת. התהליך בעיצומו.יו"ר הכנסת כפוף בפועל לראש הממשלה ולבקשותיו. הוא מנהל את המליאה בהתאם לרוח התקופה, מעודד מחיאות כפיים, מרחיק ח"כים ללא חשבון, מזמין לאירועים ממלכתיים מקורבים מהמחנה ועוד. כשיו"ר ועדת החוץ והביטחון לא זורם עם ראש הממשלה, הוא מודח באבחת חרב על ידי אותו ראש ממשלה, ובמקומו מתמנה "פרויקטור" שאמור לשמור על הקואליציה, ולא על ביטחון המדינה וצורכי הצבא.ואני זוכר ימים אחרים: לילה אחד במרץ 1987, כשכל האורחים בטקס הפרידה מהרמטכ"ל רא"ל משה לוי כבר עזבו את הלובי של מוזיאון תל אביב, נותרתי אני לבדי ככתב ב"על המשמר" עם עמיתי יוסי ולטר ז"ל מ"מעריב" ועם שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס ז"ל. שניהם התבשרו באותו היום שיו"ר ועדת החוץ והביטחון, אבא אבן ז"ל, החליט להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור גם אותם על פרשת פולארד.שניהם רתחו מזעם, עישנו, שתו וסיננו קללות ללא הרף באוזני שני העיתונאים שלצידם. "מה הוא חושב לעצמו הברבור הנפוח הזה, פאפא בלאטה?", הם תהו. אנחנו שאלנו אם זה לציטוט, והם השיבו "בוודאי" – והדברים הופיעו למחרת בכותרות הראשיות. אבל אבא אבן ידע את מעמדו, תפקידו ואחריותו ולא ויתר לבוסים של מפלגתו – דבר שלצערי לא קיים בממשלה ובכנסת הנוכחית.4. במציאות נורמלית של מדינה במלחמה ולנוכח האתגרים שעוד צפויים, היה צריך שר הביטחון ישראל כ"ץ להתייצב בעצמו בוועדת החוץ והביטחון ולהביע התנגדות בשם מערכת הביטחון ל"חוק ההשתמטות". בינתיים, עמדתו לא נשמעה כלל.כפי שנראים הדברים, נתניהו יתקשה להעביר את החוק ההזוי הזה. הרמטכ"ל מתכוון להטיל את מלוא כובד משקלו, ח"כים בקואליציה יעמדו על הרגליים האחוריות, והאופוזיציה תוציא ציבור רחב לרחובות. גם הניסיון של הממשלה לרתום את הסיעות הערביות נגד מה שיכול להתפרש בעיניהם "עיבוי צבא הכיבוש", נועד לכישלון.ואולי זו הסיבה לכך שנתניהו לקח השבוע רוורס מההודעה לציבור בנושא הזה. ייתכן שקיבל רגליים קרות, ייתכן שהוא מבין שיתבזה, ואולי הוא יודע שממילא הוא הולך לבחירות או לעסקת טיעון, או שרק דחה את הקץ. בכל מקרה זהו חוק מושחת ומשחית, שנועד לקבורת חמור בתוך הוועדה, עוד בטרם יבאיש את ריחה של מליאת הכנסת כולה.5. חברי מנחם הורוביץ שיגר אליי השבוע עותק מעלון המחולק בבתי הכנסת ובו דף יומי לילדים ושמחתי לקרוא בו את ההסבר לילדים על חייה, פועלה, נפילתה ומורשתה של חביבה רייך ז"ל וכן סקירה על קיבוץ השומר הצעיר להבות חביבה הקרוי על שמה ושבו אני חבר. קראתי ושמחתי כי זוהי בדיוק היהדות הטובה ומאירת הפנים, הציונות הדתית האמיתית המחברת והמאחדת. אז אני מודה ומעריך ומחזק את "התלמוד הישראלי", את העורך אבי רט ואת יו"ר חבר הנאמנים חיים פרייליכמן. תמשיכו לעשות טוב ולחנך טוב ולפרוס גשר של אחדות ואהבה.6. באחד הימים ישבתי לסעוד בקפה תל אביבי עם ידידי השחקן שלמה וישינסקי, עד שלפתע קם בבהלה כאחוז אמוק ואמר לי "אני חייב ללכת". כששאלתי מה קרה, הוא השיב: "נזכרתי שאני משלם הרבה ארנונה ולא מנצל". אמר ונעלם.נזכרתי בו כשנתבשרנו שעל פי חוק חדש, בעלי החניונים יתחילו לחייב אותנו לפי דקה, ואני כבר מתאר לעצמי את המהירות והבהלה ביציאה מהחניונים ובכניסה אליהם, שכן כל דקה שווה כמה שקלים. הייתי ממליץ על הרכבת הקלה, אבל מבקר המדינה פרסם השבוע שהיא לא ערוכה ולא מוכנה לאירוע טרור – ואני לא לוקח אחריות.7. כבר שנים שאני קורא ליועץ המשפטי לממשלה להוציא את "רולדין" ואת "שמו" ואת כל האחרים אל מחוץ לחוק בשבוע החנוכה. אף אחד לא מקשיב לי, והאחריות לשלומנו ובריאותנו נותרת אצלנו. כבר שנים שבתוכנית הבוקר בקשת אני רואה את חברתי גלית גוטמן מישירה מבטה אל הסופגניות הקורצות והמפתות – והן משפילות מבטן.שיהיה לנו הרבה אור ושנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
0 תגובות