אסטרטגיית יציאה הפכה כאן למונח של שמאלנים וקפלניסטים – יש אשם אחד בכך | אבי בניהו
השוהים עם נתניהו במרכז ניהול המשברים הלאומי מספרים על איש אחר, משוחרר יותר, שמתעסק בעיקר. מעל האדמה, הוא חוזר למציאות הנושפת בעורפו. וגם: אסור לישראל להשתתף בקרב על הנפט
בכירים במערכת הביטחון ששוהים בימים הללו עם בנימין נתניהו במרכז ניהול המשברים הלאומי, מספרים על איש אחר, משוחרר יותר, נעים לסביבה, מתבדח, משחק פינג פונג. מייחסים את זה לרוב לבידוד מסביבתו הקרובה – בשגרה, בבית ובפוליטיקה – והמרתה באנשי ביטחון לסוגיהם ובעיסוק יתר בעיקר.
"היום שאחרי" הפך כאן למונח של שמאלנים וקפלניסטים, וכך גם המונח "אסטרטגיית יציאה". בימין הביביסטי ובציונות הדתית המשיחית מייחסים את השימוש במונחים הללו ל"אנשים שקצה נפשם להילחם". זה כמובן קשקוש מוחלט.
הפער בין סדר היום של אזרחי ישראל ושל ראשי הרשויות בכלל ובצפון בפרט, לבין זה של חברי הקואליציה, הוא הזוי ובלתי נתפס. בעוד תושבי הצפון "נגרסים" מאש חיזבאללה, וכשראשי רשויות משוועים לסיוע ולפינוי לאחור לקראת מהלך עצים של צה"ל בלבנון, עסוקים חברי הקואליציה בחלוקת כספים קואליציוניים, בחקיקות מפלגות (שחלקן נדחו) ובמאבק בתקשורת, במערכת המשפט ובפרקליטות.
קשה להתעורר כמה פעמים בלילה וללכת לממ"ד או למקלט. מתסכל לחיות בין אזעקות, ואפילו מפחיד בדרכים. אבל אני מציע לכולנו לחשוב לרגע עד כמה אנחנו "פריבילגים" ביחס לאזורי מלחמה אחרים בעולם, ואני שם כמובן את תושבי הצפון בצד ומדבר על המיליונים במרכז הארץ.
השבוע, במהלך מסע ארוך, קשה ותובעני שהוא מנהל זה שנים מול פרקליטות המדינה על שמו הטוב, לקה חברי יעקב אדרי בשבץ מוחי והלך לעולמו. בן 75 היה. איש טוב, ישר כסרגל, צנוע ורב-פעלים, ראש העירייה המיתולוגי של אור עקיבא ושר הבריאות ופיתוח הנגב והגליל לשעבר.
0 תגובות